"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אחת ולתמיד: האם דורבנים באמת יורים קוצים?
ישנו מיתוס שלפיו הדורבן יורה קוצים על בני אדם, אך האמת היא שהחיה הזו כלל לא יודעת לעשות זאת • לדברי אביהוא שרווד, יו"ר עמותת "למען חיות הבר", 700 דורבנים נהרגים בכל שנה בארץ בזמן חציית כבישים: "בדרך כלל, החיה סובלת מאוד מפגיעת הרכב – ואנו נאלצים להרדים אותה"

Loading...

דורבן עובר ניתוח חירום // צילום: עמותת "למען חיות הבר"

אחת ולתמיד: האם דורבנים באמת יורים קוצים?

ישנו מיתוס שלפיו הדורבן יורה קוצים על בני אדם, אך האמת היא שהחיה הזו כלל לא יודעת לעשות זאת • לדברי אביהוא שרווד, יו"ר עמותת "למען חיות הבר", 700 דורבנים נהרגים בכל שנה בארץ בזמן חציית כבישים: "בדרך כלל, החיה סובלת מאוד מפגיעת הרכב – ואנו נאלצים להרדים אותה"

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אחת מחיות הבר המעניינות ביותר שפועלות בישראל היאהדורבן, שלמרבה הצער התרבו בשנים האחרונות הפגיעות בחיה הזו כשהיא חוצה כבישים בטריטוריה שלה.

מי שמתריע על כך וקורא לציבור להיזהר ולשמור על החיה המוגנת הזו הוא אביהוא שרווד, מייסד ויו"רעמותת "למען חיות הבר". לשם כך, שוחחנו איתו כדי להבין יותר את בעל החיים הזה, שחי בסביבתו של האדם, שלא פעם לא רק שנפגע מרכבים – אלא גם סובל מציד של בני מיעוטים, שלדבריו מדובר ב"רעה חולה" שיש לעצור על ידי פיקוח והסברה.

"אני רוצה להפריך מיתוס שמפחיד המון אנשים ושעושה יחסי ציבור רעים לדורבנים – הם לא יורים קוצים והם כלל לא יודעים לעשות זאת", פותח שרווד את דבריו. "לדורבן יש שלושה סוגים שונים של קוצים. הסוג הראשון הוא קוצי הראווה היפים, שגם נושרים ממנו ושאינם יכולים להזיק. מתחתיהם יש סוג נוסף של קוצים המשמשים להגנה, והסוג השלישי הוא קוצי ה"פעמון" שנמצאים בזנב הדורבן, שתפקידם להרתיע טורפים פוטנציאליים".

סתם מיתוס. דורבן, צילום: עמותת "עמותת למען חיות הבר"

מתי דורבן כן יתקוף עם הקוצים שלו?
"ראשית, דורבן אף פעם לא יתקוף אדם סתם כך, הוא תמיד יבחר קודם לנתק מגע. אין לו שום כוונה או רצון לפגוש בני אדם, ויתגונן רק אם מישהו ינסה להרים אותו, אבל מעבר לכך – זו לא חיה מאיימת או מסכנת. דרך ההתגוננות של הדורבן היא בדרך כלל בריחה, אולם כשיש טורף חזק שרודף אחריו והוא לא יכול לעמוד בקצב, הוא יעצור בבת אחת וייתן לטורף להתנגש בקוצים שלו. זו דרך התגוננות אפקטיבית מכיוון שמדובר בקוצים רבים, מה גם שככל שהטורף מהיר וכבד יותר, כך הקוצים יחדרו אליו עמוק יותר ויפגעו בו יותר. במקרים אחרים, למשל כשהדורבן נקלע למצב של דרך ללא מוצא, הוא יעשה תנועה אחורה עם הקוצים שלו כדי לגרום לטורף להתנגש בו. בשום מציאות אחרת הדורבן לא ישתמש בקוצים שלו".

הוא גם סיפר כי הזאבים והתנים בישראל לא ינסו בדרך כלל לצוד את הדורבנים בשל המחיר שעלול להיגבות מהם, אך הם יעשו זאת במקרה של רעב קיצוני.

דורבן, צילום: עמותת "עמותת למען חיות הבר"

"חיה מונוגמית שפלשנו לשטחה"

שרווד סיפק לנו פרטים נוספים על הדורבן, למשל שזו חיה שמצויה בכל רחבי הארץ שתעדיף לחיות באזורי טבע פתוח. "הם חודרים לגינות או לאזורי הבתים שלנו לא כי הם רוצים לעשות זאת, אלא כי אנחנו אלה שפלשנו לטריטוריה שלהם. מעבר לכך, הדורבן הוא מונוגמי וחי עם בת זוג אחת לאורך כל חייו. לכן, כשרואים דורבן בפארק או בגן, צריך לדעת שמדובר בזוג או בזוג עם צאצאים".

למרות המונוגמיות של הדורבנים, הם מצליחים לשרוד בסביבה העוינת בעלי חיים באופן יחסי בארץ, וזאת בגלל קצב הריבוי שלהם. "הדורבנים מתרבים שלוש פעמים בשנה, ובכל פעם נולדים להם שני צאצאים. כך, הם שורדים למרות הציד הפראי והלא חוקי שלהם, ולמרות כמות הדורבנים הרבה שנדרסת בכבישי הארץ", אמר.

דורבן מקבל טיפול רפואי // צילום: עמותת "עמותת למען חיות הבר"

הדורבן הוא חיה צמחונית לחלוטין שניזונה מפקעות שורשים ועלים מסוימים. "זהו בעל חיים שחופר לעצמו מערות באדמה, ולפעמים הוא חופר מחוסר ברירה מתחת לבתים של אנשים, וכך לגרום לנזק לחוטי חשמל או למערכות חיוניות אחרות של בני אדם, אבל הוא לא עושה זאת במכוון", הסביר שרווד.

עוד הוא סיפר כי הדורבן יכול להאריך חיים בשבי עד לגיל 30, זאת לעומת חייו בטבע, שהם קשים יותר: "בעבר טיפלתי בדורבן בן 18 שחי בחצר של משפחה שלא הפריעה לו, אלא אף סייעה לו לחיות. בשלב מסוים הוא נחלש, הם הביאו אותו למרפאה שלהעמותה, ולאחר ששוחרר – הוא מת מוות טבעי. כל פעילות העמותה שלנו, שכוללת ניתוחים, טיפולים, תהליכי שיקום ועוד, עולה כסף רב – ולכן אנוקוראים לציבור לתרום לעמותה שלנו, כדי שנוכל לסייע לדורבנים ולחיות נוספות".

לדברי שרווד, ההערכות הן כי בכל שנה נהרגים 700 דורבנים בכבישי ישראל, זאת בנוסף לחיות בר רבות אחרות שנפגעות בעת חציית כבישים. "אני פונה לציבור הנהגים – שימו לב לחיות! הדורבן הוא חיה בולטת בשטח, ואפשר להאט ולא לפגוע בו. לצערי, פגיעת מכונית גורמת לנזקים רבים, כך שהחיה סובלת – ואנו בדרך כלל נאלצים להרדים אותה", ציין.

לתרומה לעמותת "למען חיות הבר" - הקליקו כאן

הדורבן המבוגר, צילום: עמותת "עמותת למען חיות הבר"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...