"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחריד: עשרות דגים מתו לאחר שנלכדו ברשת דיג נטושה | צפו

שתי שחייניות שהגיעו בסוף השבוע לחוף ביפו, מצאו רשת רפאים באורך 500 מטרים – ובתוכה עשרות דגי גיטרנים, סרטנים ועוד מתים ובמצב ריקבון • "מקווים שלפחות הצלנו חיות אחרות מלהיתפס בה"

,עודכן
0השמעה

גיטרנים שמתו לאחר שנלכדו ברשת דיג נטושה // צילום: נעה אהרוני

עשרות דגי גיטרנים, סרטנים, ערכי טבע מוגנים נוספים ודגיםשונים מתו לאחר שנלכדו ברשת דיג נטושה שנמצאה ביום שבת האחרון מול חופי יפו.

נעה אהרוני וענבר מרגוליס, שחייניות מים פתוחים שהגיעו בבוקר שבת לחוף ביפו, דיווחו על מציאת הרשת באפליקציית SeaWatch שלהחברה להגנת הטבע. הדיווח הועבר אל עמותת "סיירת החוף", שבתוך שעות אחדות פינו את הרשת עם אהרוני ומרגוליס.

הדס גן-פרקל, רכזת אפליקציית SeaWatch ב"חצי הכחול" ופרויקטים ימיים של החברה להגנת הטבע, סיפרה: "לפי מצב הרשת וריקבון בעלי החיים, סביר שהרשת נותרה נטושה במים במשך זמן. זו דוגמה לחשיבות הגדולה בכך שהציבור יכיר שאפשר לדווח בזמן אמת באפליקציית SeaWatch כדי שהנושא יקבל מענה מיידי כך שבעלי חיים רבים ינצלו".

כמה מהגיטרנים שמתו,צילום: נעה אהרוני


בחברה להגנת הטבע ציינו כי גיטרנים הם מין של דג סחוס הנמצא בסכנת הכחדה ומוגן, שאסור לדיג בישראל. אורכם מגיע למטר וחצי והם שוחים קרוב לקרקעית, וקיבלו את שמם בשל צורת גופם הדומה לגיטרה. לפי מחקרים אחרונים, בכל שנה מגיעים לאוקיינוסים כ-12 מיליון טונות פסולת פלסטיק, כאשר ציוד דיג מהווה עד 10% מפסולת זו. נוסף על כך, כ-5.7% מכל רשתות הדיג, 8.6% מכל המלכודות ו-29% מכל חוטי הדיג, אובדים באוקיינוסים מדי שנה וכשליש מהפסולת במים הרדודים היא ציוד דיג נטוש.

"רשתות רפאים הן רשתות דיג נטושות שכבר לא בשימוש ונותרות בים על תקן פסולת, אך ממשיכות לתפקד כמלכודת מוות לבעלי חיים, ואף עלולות להיות מסוכנות לצוללים ורוחצים", הוסיפה גן-פרקל. "הרשתות האלו הן מרכיב משמעותי בפסולת הנמצאת בים ובחופים שלנו, והן מסוכנות מאוד לסביבה הימית מאחר והן ממשיכות לתפקד כמלכודת מוות לבעלי חיים זמן רב לאחר שנותרו מאחור. חשוב מאוד לפנות אותן מהים במהירות האפשרית על ידי צוות מיומן. אין לנסות להסיר את הרשת לבד מכיוון שהיא מהווה סכנה בטיחותית. כל הכבוד למדווחות הערניות ולאנשי סיירת החוף על המענה המהיר".

אהרוני עצמה סיפרה כי היא חלק מחבורה ששוחה בחוף מדי בוקר לאורך כל השנה, ושהם הכירו את הרשת וחשבו שהיא פעילה, אך שהם שמו לב כבר לפני כמה ימים כי דייגים לא אספו אותה והשאירו אותה מאחור כשהיא לא פרושה. "באותו בוקר הבחנו שנתפסו ברשת על הקרקעית המון חיות בר נדירות ויפהפיות, בהם גם טריגונים, כפנים וחשמלנים – כל החיות שאנחנו אוהבים לראות בים, אבל לא ככה. זה היה מראה מכמיר לב. תוך שעתיים של עבודה הוצאנו את רוב הרשת, וה'שלל' שנתפס בה שבר לנו את הלב. אני מקווה שלפחות הצלחנו להציל בעלי חיים אחרים מלהיתפס ברשת ובכך למזער את הנזק".

מרגוליס הוסיפה: "לאחר שנועה ואני איתרנו את הרשת, הסירה של סיירת החוף כבר הספיקה ללוות אותנו. שחינו לאורך הרשת להבנת גודלה, ואז התברר שזו רשת רפאים באורך 500 מטרים. לצערנו, מצאנו חיות רבות שנתקעו בה ולא הצליחו לצאת ממנה".

נמצאו במצב ריקבון. דגים מתים שנלכדו ברשת הדיג הנטושה,צילום: נעה אהרוני


אפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע מיועדת לדיווחים על מפגעים כמו עבירות דיג, זיהום, רשתות רפאים ופגיעה בחיות מוגנות בזמן אמת. המוקד פועל מזה 6 שנים בים התיכון, ומאז מרץ 2019 היא פועלת גם במפרץ אילת. מאז האפליקציה הושקה בשנת 2015, כ-10 אלף חובבי ים הורידו את האפליקציה, שמאפשרת גם לדווח על נסיעה בחוף, על דיג בחוף מוכרז ועל שיט מסוכן בקרב החוף. כל הדיווחים מועברים לגורמי האכיפה והטיפול הממשלתיים בזמן אמת.

האפליקציה מאפשרת גם לדווח על תצפיות של יצורים ימיים, המועברות לחוקרים רלוונטיים באקדמיה במסגרת "מדע אזרחי". האפליקציה מציעה גם את אנציקלופדית "ים של ידע" – מדריך מקוון להכרת בעלי החיים בים התיכון, ריכוז של כל המידע על השמורות הימיות, תקנות הדיג, חוקי השיט ועוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר