"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
צפו

לראשונה אי פעם: חוקרים תיעדו חיה בת כ-200 מיליון שנה

משלחת חוקרים הצליחה לתעד יונק בשם קיפודן חרטומני אטנבורו, שההוכחה היחידה לקיומו היא פרט מפוחלץ של המין: "היינו באופוריה" • החוקרים גילו גם מינים חדשים של חרקים, צפרדעים ושרימפס

,עודכן
0השמעה
קיפודן ממין אחר (ארכיון). צילום: Getty Images

הישג מדעי ענק:משלחת מדעית של אוניברסיטת אוקספורד' שיצאה לחקור את מיני בעלי החיים ברכס הרים גדול באינדונזיה, הצליחהלראשונה אי פעםלזהות ולצלם את אחד ממיני בעלי החיים הנדירים והעתיקים ביותר על כדור הארץ – קיפודן חרטומני אטנבורו.

עד הצילומים האלו, העדות היחידה לקיומו על פני כדור הארץ של המין הזה, שנקרא על שמו של החוקר הנודע סר דיוויד אטנבורו ושכונה "מאובן חי", היא פרט מפוחלץ של המין, השמור במוזיאון הטבע בהולנד תחת אבטחה גדולה.

An expedition team led by University of Oxford researchers has captured video of the Attenborough long-beaked echidna, last seen over 60 years ago and feared to be extinct.pic.twitter.com/hZwcGmGdnV

— USA TODAY (@USATODAY)November 10, 2023


המין הנדיר הזההוא ככל הנראה אחד היונקים הראשוניים והעתיקים ביותר, שצעד על כוכבנו עוד כשהדינוזאורים היו חיים – לפני כ-200 מיליון שנה. ליונק הזה יש גם שונות גנטית משמעותית משאר היונקים, חום גופו הוא בין הנמוכים ביותר והוא גם אחד משני יונקים בלבד שמתרבה על ידי הטלת ביצים.

"היינו ממש באופוריה, כל הצוות התרגש כשראינו את החיה הזו בטבע", אמר לרשת BBC החוקר ד"ר ג'יימס קמפטון, ראש צוות המחקר, שזיהה בצילומים את היונק הנדיר. "הודענו לסר אטנבורו על הגילוי ועל כך שהמין הקרוי על שמו עדיין קיים, והוא היה מאושר".

מעבר לגילוי, המשלחת, שפעלה ביערות גשם בגובה 2,000 מטרים מעל פני הים שלא נחקרו רבות בעבר, גילתה גם מינים חדשים של חרקים, צפרדעים, שרימפס – ואפילו מערכת מערות שלא הייתה ידועה.

מראה נדיר במיוחד. קיפודן חרטומני אטנבורו,צילום: איי.אף.פי.


המסע של הצוות לחיפוש היונק החל לאחר שחוקרים דיווחו שראו באדמת ההרים חטטים שנעשו בקרקע, שמאפיינים את המין, שלו אף צר וארוך. הדיווחים הראו כי ישנם סיכויים טובים שהמין הנדיר עדיין קיים בטבע, מה שהוביל לכך ש-25 חברי המשלחת יצאו למסע בן 9 שבועות.

כדי להגיע לאזור שבו חי המין, הצוות היה צריך לעלות אל פסגות ההרים, מעשה לא פשוט בכלל עקב התלילות שלהם ובשל הרטיבות הרבה של הסלעים והקרקע. "כל הזמן החלקנו ונשרטנו. היו לנו חתכים רבים בגוף וגם היו סביבנו כל הזמן נחשים ארסיים. זה היה מסע קשה מאוד", סיפר חבר המשלחת ד"ר ג'יימס קמפטון. "יש עלוקות בכל מקום. הן לא נמצאות רק על הרצפה, הן מטפסות ונתלות על עצים, ואז נופלות עליך כדי למצוץ את הדם שלך".

בסופו של דבר, המסע היה משתלם מאוד, שכן המדענים הגיעו לחלקים הגבוהים יותר של הרכס, שם גילו מינים שהיו חדשים למדע. "כל כך התרגשנו, כי תמיד אמרנו, 'זה חדש, אף אחד לא ראה את זה' או 'אלוהים אדירים, אני לא מאמין שאני רואה את זה'. זו הייתה משלחת מונומנטלית", סיפר מומחה החרקים היווני ד"ר לאונידס-רומנוס דאווראנוגלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר