"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בשל המלחמה: זוג עיטמים פונה מהצפון לספארי ברמת גן
על מנת שלא לסכן את שני העופות הדורסים, שנקבת הזוג המקנן האחרון בטבע בארץ של המין שלו מתה בשנה שעברה, הוחלט להעבירם משמורת הטבע חי-בר כרמל • המעבר הוגדר כהצלחה: "לזוג הזה חשיבות עצומה"

Loading...

נקבת העיטם שהועברה לספארי // צילום: הדס גרושקא

צפו

בשל המלחמה: זוג עיטמים פונה מהצפון לספארי ברמת גן

על מנת שלא לסכן את שני העופות הדורסים, שנקבת הזוג המקנן האחרון בטבע בארץ של המין שלו מתה בשנה שעברה, הוחלט להעבירם משמורת הטבע חי-בר כרמל • המעבר הוגדר כהצלחה: "לזוג הזה חשיבות עצומה"

ערן איצקוביץ
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

יחד עם פינוי תושבי דרום וצפון הארץ מבתיהם בשל מלחמת "חרבות ברזל", החל גםאיסוף ופינוי של בעלי חייםהנמצאים באזורי הלחימה.

שניים מאותם בעלי חיים הם זוג עיטמים לבני זנב, נקבה בת 21 וזכר בן 20, שהועברו על ידירשות הטבע והגניםמשמורת הטבע חי-בר כרמל הסמוך לחיפה אלהספארי ברמת גןכדי להעבירם למקום בטוח יותר בעת הזו.

נקבת העיטם, צילום: הדס גרושקא

מכיוון שזו לא משימה פשוטה להעתיק את משכנם של העופות הדורסים האלו, שהזוג האחרון של המין הזה חי בספארי עד שנת 2020, אך לשמחת כולם מבצע ההעברה אל משעול הדורסים בספארי עבר בהצלחה גדולה בשבוע שעבר. חלק מהמטפלים שטיפלו בזוג בעבר עושים זאת גם כעת, מה שמהווה יתרון משמעותי עבור כולם, שכן נראה כי הם רגועים במעונם הישן-חדש (והזמני) ולא מראים סימני לחץ גם כאשר נשמעים קולות האזעקות והיירוטים.

אוהד הצופה, אקולוג דורסים ברשות הטבע והגנים, סיפר: "מיום הקמתו, גרעין הרבייה של פרויקט 'פורשים כנף' התבסס על עזרה וסיוע של גני החיות, כי רק במאמץ משותף ניתן להגיע להישגים – וכך גם בעת הזו, כאשר נשקפת סכנה לערכי הטבע. כדי לא 'לרכז את כל הביצים בסל אחד', פעלנו לפזר את מה שעלול להיפגע. לשמחתנו, כרגיל, גני החיות הספארי והתנ"כי נרתמו מיידית למשימה. במקביל, רט"ג פעלה לבצע פעולות שיצמצמו את סכנת הפגיעה משריפות בשמורת חי-בר כרמל, ונערכה גם עם מערכת חירום לאספקת חשמל לציוד ההכרחי של גרעין הרבייה".

עיטמים לבני זנב הם העופות הדורסים הגדולים ביותר בארץ שאינם נמנים עם אוכלי הפגרים. הם יוצרים זוגות מונוגמיים אשר מקננים על עצים גבוהים וחוזרים לאותה טריטוריה שנה אחר שנה. עד אמצע המאה ה-20, היו מספר זוגות מקננים בישראל, שמהווה את גבול התפוצה הדרומי של המין. בתחילת 2022, רבייתם בטבע בארץ נקטעה כשהנקבה של הזוג המקנן האחרון נמצאה מתה כתוצאה מהרעלה בשמורת הטבע אגמון החולה, מה שהופך את חשיבותם של שני הפרטים האלו לעצומה – ולכן הוחלט על הפינוי המוקדם שלהם.

שחרור זוג העיטמים בספארי בר"ג %2F%2F צילום%3A הדס גרושקא

על מנת לנסות להשיבם לטבע הארצישראלי, הקימו ברשות הטבע והגנים בשנות ה-70 בשמורת הטבע חי-בר כרמל גרעין רבייה שמאפשר להם להתרבות, לקנן ולגדל את הגוזלים בנחת, עד לגיל שבו הם מוכנים לפרוש כנפיים ולעזוב את הקן, אז הם משוחררים לטבע. כרגע, הגרעין כולל את זוג העיטמים שהגיעו אל הספארי וזוג נוסף אשר נמצא בגן הזואולוגי בתל אביב אשר עתיד להצטרף לגרעין הרבייה. עד כה, הצמד ממלא את תפקידו נאמנה, ושני צאצאים שלו כבר הושבו לטבע – אחד מהם אפילו נצפה כשהוא חוזר ארצה לאחר נדידה ושוטטות ממושכות צפונית לישראל.

העיטמים חיים בבתי גידול לחים אשר נעלמים מנופי ארצנו. הם מגיעים לארץ בסתיו ונשארים לאורך החורף עד האביב. כשהאביב מגיע ומתחיל להתחמם, הם נודדים צפונה לאירופה.

מין זה מתמודד עם סכנות רבות כמו צמצום ואיבוד בתי גידול לחים, הרעלות, התחשמלות, טורבינות רוח, תשתיות מסיביות על צירי נדידה, כריתת יערות ועוד. הם ניזונים בעיקר מדגים גדולים ויכולים לצוד גם מיני טרף ונבלה שונים כמו פגרי דגים, פגרי עופות ביצה ויונקים קטנים.

הצאצאים הושבו לטבע. זכר העיטם // צילום: הדס גרושקא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...