"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדוזה צרבה אתכם? כך תטפלו בכוויה – ומה אסור לעשות
המדוזות אמנם לא פקדו השנה בהמוניהן את חופי הארץ, אבל אם ניתקל בהן – לא נרצה שיצרבו אותנו • נתקלתם במדוזה? זה מה שאתם צריכים לעשות – ומהו הדבר העצוב שנגרם מאותו מפגש?
ילדה שנצרבה בידי מדוזה. צילום: Getty Images

מדוזה צרבה אתכם? כך תטפלו בכוויה – ומה אסור לעשות

המדוזות אמנם לא פקדו השנה בהמוניהן את חופי הארץ, אבל אם ניתקל בהן – לא נרצה שיצרבו אותנו • נתקלתם במדוזה? זה מה שאתם צריכים לעשות – ומהו הדבר העצוב שנגרם מאותו מפגש?

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אחד מבעלי החיים הנפוצים ביותר בים הוא המדוזה. זוהי חיה שנסחפת בזרם ונעה לאיטה, אך מסוגלת לצרוב את מי שנוגע או מתקרב אליה יותר מדי, מה שעלול להכאיב מאוד ואף לייצר כוויה על העור.

בכל שנה, פוקדים את ישראל נחילי ענק של מדוזות, שבמקרים רבים מונעות מהציבור לשחות בים, שכן המים מלאים בתאי הצריבה של אותם נחילים. בניגוד לשנים קודמות,נחילי המדוזות לא פקדו השנה בהמוניהן את חופי ארצנו. פנינו לד"ר דור אדליסט מאוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי רופין, בניסיון להבין מה עומד מאחורי הסיבה לכך.

נחיל עצום של מדוזות באזור מפרץ חיפה%2C בשנה שעברה %2F%2F צילום%3A רותם שדה - רשות הטבע והגנים

"כל שנה שונה מקודמותיה, ומבחינה זו אנחנו לא מופתעים מהעובדה שלא הגיעו השנה נחילי ענק של מדוזות, כי כבר חוויה תופעה כזו בשנת 2016", הסביר ד"ר אדליסט. "עם זאת, חשוב לציין כי העובדה שלא היו השנה נחילי מדוזות המוניים לא אומרת שהמקרה יחזור על עצמו גם בשנה הבאה"

עוד הוסיף וציין ד"ר אדליסט כי להופעת המדוזה (וגם לחוסר שלה), יש שורת הסברים שכולם יחדיו מעניקים מושג על פעילות המערכת האקולוגית המורכבת ועל מחזור החיים הייחודי של המדוזות. "מי הים התחממו השנה מאוחר יחסית, וייתכן שהעובדה הזו שיבשה את עונת ומחזור הרבייה של המדוזות. גם זרמי הים שנושאים אותן צפונה היו חלשים יחסית, וגם מיעוט סערות חורף עלול היה לגרום למיעוט מזון במים עבור המדוזות", הסביר.

"בשיתוף פעולה עם פרויקט ILIAD של האיחוד האירופי, הקמנו רשת של ארגונים דומים לנו שממפים את נחילי המדוזות בים התיכון, וכן מערך חיזוי לתנועתן שמבוסס על הנתונים שנאספו. כך, למשל, ידענו לומר מוקדם יחסית בעונה שלא יגיעו נחילים גדולים", הוסיף.

כנראה שהן הגיעו לחוף כשהן גוססות או מתות. מדוזות בחוף הים באשדוד (ארכיון), צילום: יהודה פרץ


חיה זורמת

אחד הגורמים המרכזיים ביותר על הגעתן של המדוזות אל החופים היא זרמי הים. המדוזות יודעות לאן הן רוצות לנוע, והן עושות זאת עם הזרמים במים העמוקים, כך שאם נתקלתם במדוזה בקרבת החוף, סביר להניח שהיא גוססת או אפילו כבר מתה. ייתכן שהסיבה לכך היא שהמדוזה כבר מילאה את תפקידה והתרבתה, או שטמפרטורת המים הייתה חמה מידי ופגעה בה, או שאולי נגמרו לה הכוחות להילחם בזרמי הים והגלים.

אבל מה צריך לעשות אם פוגשים במדוזה במים? ד"ר אדליסט ממליץ על פעולה פשוטה מאוד – להתרחק ממנה. "ניתן לקחת משקפי צלילה ולהסתכל מרחוק על בעל החיים היפה הזה, כשהוא נע מתחת למים. חשוב גם לציין כי לא כל המדוזות צורבות ופוגעות באדם (המדוזה העיקרית שעושה זו בחופי ישראל היא החוטית הנודדת, א"ג) וגם שלא כל חלקי המדוזות צורבים", אמר.

במקרה שבו נצרבתם על ידי מדוזה, ד"ר אדליסט מציין כי הדרך הטובה ביותר לטפל בצריבה היא באמצעות שטיפה במי ים, ובהמשך לטפל בה ככוויה. "מחקר ארוך הראה כי לאחר שטיפת המקום הפגוע במי ים בלבד (ולא במים רגילים, שעלולים להחמיר את המצב), צריך לטפל במקום ככוויה רגילה, ולמרוח עליו אלוורה או משחה אחרת נגד כוויות", פירט. "אם מדובר בצריבה רצינית ויש לה תופעות לוואי סיסטמיות, אז יש להתפנות לטיפול רפואי".

לא כל חלק בהן צורב. מדוזות בחופי אשדוד (ארכיון), צילום: לירון מולדובן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...