"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר חדש מגלה: הקיץ לא נראה מדוזות בים – וזו הסיבה
הספקתם לבלות בים ולא נצרבתם ממדוזה? אתם לא מדמיינים • לפי חוקרים מאוניברסיטת חיפה, השנה לא צפויים להגיע אלינו נחילים גדולים וצפופים – אלא כמות קטנה מהרגיל • למה זה קורה? זה קשור לשינויי האקלים
מדוזה בחוף הים. צילום: יהושע יוסף

מחקר חדש מגלה: הקיץ לא נראה מדוזות בים – וזו הסיבה

הספקתם לבלות בים ולא נצרבתם ממדוזה? אתם לא מדמיינים • לפי חוקרים מאוניברסיטת חיפה, השנה לא צפויים להגיע אלינו נחילים גדולים וצפופים – אלא כמות קטנה מהרגיל • למה זה קורה? זה קשור לשינויי האקלים

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

האם נחווה קיץ ללא מדוזות?בניגוד לשנים קודמות, בהן בתקופה זו של השנה נחילי ענק של החוטית הנודדת מגיעים לחופי ישראל, עד כה חופי הארץ נקיים כמעט לגמרי ממדוזות. על פי ההערכות של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, ייתכן כי מצב זה יישמר לכל אורך הקיץ – כך שנחווה את העונה החמה כמעט ללאמדוזות.

"בהתבסס עלשנים קודמותשבהן המדוזות הגיעו באיחור והיו לנו נחילי קיץ קטנים, ייתכן ונראה את התופעה הזו גם השנה", אמר ד"ר דור אדליסט מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטה. "כלומר, לא יגיע אלינו נחיל גדול וצפוף. אנחנו אומרים זאת בזהירות וכמובן שהמציאות עוד יכולה להשתנות, אבל אם מסתכלים על מקרי העבר, זו בהחלט ההערכה הסבירה ביותר לרגע זה".

נחיל עצום של מדוזות באזור מפרץ חיפה%2C בשנה שעברה %2F%2F צילום%3A רותם שדה - רשות הטבע והגנים

בדרך כלל, בתקופה זו של השנה נחילים גדולים של מדוזות ממלאים את המסננים של תחנות הכוח השונות, וגורמות לכל הליכה לים להיות מלווה בחששות מצריבות. אלא שעד כה, החופים נקיים כמעט לגמרי, והדיווחים על המדוזות הם ספורדיים. "בשנים קודמות, היינו מקבלים דיווחים כבר מיאכטונרים ומכמורתנים שנמצאים בלב ים, שהמדוזות בדרך אלינו. בינתיים גם הם מספרים שהים נקי ממדוזות", אומר פרופ' דרור אנג'ל, גם הוא מהחוג לציוויליזציות ימיות, שהקים עם ד"ר אדליסט אתהאתר "מדוזות בעם", שבו הציבור הרחב מדווח על מפגשים עם מדוזות.

דברים דומים אומר גם ד"ר גור מזרחי מבית הספר למדעי הים על שם צ'רני באוניברסיטת חיפה, אך הוא מספר אותם דווקא ממעוף הציפור. במחקר אותו מוביל ד"ר יואב להן מבית הספר למדעי הים, הם רגילים לזהות את נחיל המדוזות בעזרת מטוס, ואז לשוט אליו כדי לחקור אותו לעומק. ד"ר מזרחי עלה לאוויר בתחילת השבוע, אבל המראה שראה היה של ים נקי מהחיות הלבנות והצורבות: "השטח שסקרנו מהאוויר היה רחב מאוד. טסנו במרחק של 6 מייל מקו החוף ולאורך כל החופים, ולא נצפו נחילי מדוזות. ראינו מעט מדוזות שייתכן שנשארו באזור מתקופות החורף והאביב".

למרות שבכל שנה אוספים החוקרים עוד ועוד מידע לגבי המדוזות, הנסתר עדיין רב על הגלוי. אפשרות אחת היא שינוי בזרמי הים, שאולי סחפו את המדוזות לאזורים אחרים. ואולם, לדברי החוקרים, הם לא מזהים דיווחים על נחילי מדוזות במקומות אחרים, אליהם היו יכולים להגיע בעקבות שינוי בזרמים. נוסף על כך, הזרם הצפוני, שיכול אולי לסחוף את המדוזות אל חופי ישראל וגם לאזורים מרוחקים יותר, היה חלש השנה, כך שאולי הזרמים הינם רק חלק מההסבר לתופעה.

את המראה הזה, סביר להניח שפחות נראה השנה. מדוזות בחוף הים באשדוד (ארכיון), צילום: יהודה פרץ

ההערכה המרכזית עליה מסכימים החוקרים היא ששינויי אקלים גרמו לכך שמי הים התחממו בצורה איטית יותר השנה, ולכן הטמפרטורה הנוחה ל"הבשלת" הפוליפים למדוזות התאחרה בכשבועיים. לאור זאת, ההערכה הראשונית של אנג'ל אדליסט הייתה שגם המדוזות יאחרו במשך זמן דומה, אך הזמן עבר – והמדוזות מיאנו להגיע. אז מה בכל זאת קרה? "אנחנו מעריכים כי תהליך הרבייה של המדוזות התקיים באיחור של שבועיים-שלושה, אולם ייתכן שכשהן כן הבשילו, נכנס לתמונה גורם אחר, למשל בעל חיים שטורף את המדוזות כשהן עדיין קטנות. ייתכן כמובן שקרו דברים אחרים, שהרי הים הוא מערכת מורכבת וסבוכה", אמר פרופ' אנג'ל.

החוקרים זיהו כי קיצים עם מיעוט במדוזות חלו גם בשנים 2016, 2018 ו-2021. לדבריהם, על פי מה שהתרחש בשנים אלו, הם צופים שגם השנה נראה קיץ דומה שבו יגיעו מעט מדוזות לחופי ארצנו. מבחינתם, זוהי בהחלט בשורה טובה למתרחצים – ואולם, הם עדיין מזכירים כי מדובר בהערכות, ולאור מורכבותה של המערכת הימית, המצב עוד עשוי להשתנות.

"אין ספק שקיץ ללא מדוזות הוא בשורה מצוינת למתרחצים, אבל אם מישהו חושב שמדובר ב'סוף המדוזות' – אז הוא טועה", סיכם פרופ' אנג'ל. "מה שקרה השנה לא אומר דבר לגבי אוכלוסיית המדוזות שיושבות בקרקעית הים, כשהן עדיין בשלב הפוליפ. רוב הסיכויים שמושבות הפוליפים עדיין קיימות ומחכות לתנאים המתאימים לבקוע ולשחרר לים מדוזות בוגרות. לפי כל מה שאנו יודעים כעת, המדוזות ממש אינן הולכות להיעלם, השנה הנוכחית היא רק מכה קלה בכנף עבורן".

לא ייעלמו. מדוזה בחוף הים (ארכיון), צילום: יהושע יוסף
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...