חיבור חייתי: גן החיות שמקרב בין בני נוער מכל המגזרים עם בעלי חיים | צפו

ירושלים היא אחת הערים המתוירות ביותר בארץ, כזו שכל מי שיגיע אליה יוכל למצוא בה את עצמו. אחת האטרקציות הבולטות ביותר בעיר הבירה של ישראל היא גן החיות התנ"כי, שבימים אלו מציין 30 שנה מאז נפתח במיקומו הנוכחי.

כבר לא מעט שנים שגן החיות נמצא בצמרת אתרי התיירות הפופולריים ביותר בארץ. לצד ההתפתחות המטאורית במספר המבקרים במקום, במהלך השנים גדלו בו לא רק בעלי חיים רבים, אלא גם לא מעט עובדים שהחלו את דרכם בו כנערים ונערות שהגיעו אליו במסגרת התנדבותית או מעורבות אישית, או אפילו כחלק מתנועת הנוער הייחודית של גן החיות, "תנועת נח". כיום, כמה מהם ממלאים תפקידים שונים בהפעלתו.

התנועה הוקמה במטרה לחבר בין בני נוער ובעלי החיים בישראל, ועל מנת להוות מרכז חברתי וחינוכי עבור בני נוער מכל המגזרים המעוניינים להצטרף ולהתנדב בגן החיות הירושלמי.

חיבור חייתי

קשה שלא לשים לב למרחבים העצומים ולשטחים הפתוחים המרשימים ברחבי הגן, שמצליח למשוך אליו אלפי מבקרים מדי יום. בסיור שקיימנו במקום, צפינו בחיות הרבות שנמצאות בו, מפילים וקנגורואים דרך פינגווינים, ראמים וג'ירפות ועד עופות וקופים שונים, וכמובן שגם טורפים כגון אריות וטיגריסים.

אחת החיות הפופולריות ביותר בגן היא הברדלס, או במקרה הזה – האחים סאני וקאזים בני השבע, שהגיעו לירושלים מגן חיות בנורבגיה. המטפלים המסורים, שעובדים ימים כלילות כדי ללמד את השניים לשתף פעולה אחד עם השני, סיפרו: "אנחנו מאכילים אותם שש פעמים בשבוע ב-30 קילוגרם בשר". הצוות גם מעניק להם פעילויות העשרה על מנת לעודד אותם לבצע פעולות שונות כפי שהיו אמורים לעשות בטבע.

אחד מהמטפלים העובדים בגן החיות הוא בנימין פיינסוד, שהחל להתנדב במקום כשהיה בן 14, כחלק מ"תנועת נח". "לאחר שאבא שלי עבד פה, זו הייתה האפשרות שלי להמשיך את דרכו", ציין. בשש שנים האחרונות, פיינסוד מנהל את מחלקת הטורפים והאורנגאוטנים בגן החיות. "אני נהנה מההתעסקות עם בעלי חיים. כחלק מהתפקיד שלנו, אנחנו צריכים לדאוג לנקות את התצוגות, להאכיל את החיות וכמובן שגם לאמן אותן".

רבים מאלו שהשתתפו שהתנדבו בגן החיות כחלק מהשתתפותם בתנועת הנוער, בחרו להמשיך ולעבוד בו, ויש מהם כאלו שעושים זאת גם כיום. בנוסף על כך, רבים מהם מחפשים ללמוד מקצועות אשר יסייעו להם להשתלב בתפקידים מרכזיים בגן גם בעתיד.

אחד מהם הוא שחר קארה, שכשהיה בן 16 החל להתנדב בגן החיות, גם הוא כחלק מתנועת נוער. עם הזמן, הוא מצא את עצמו עובד במקום במשרה מלאה. 23 שנים אחר כך, כשהוא בן 39, קארה הגיע לעמדת המטפל הראשי בגן החיות – ולאחר שלקח לאחרונה הפסקה, הוא החל לשמש כמטפל במחלקת הפילים.

"כשהייתי נער, רציתי לקחת חלק בתנועה, בדיוק כמו שאר החברים שלי. זה נתן לי המון כלים על איך צריך לטפל בחיות", סיפר. "בגן החיות נוצר חיבור מיוחד מאוד בין כולנו, לא משנה מאיפה אתה בא ומה הרקע שלך. כולנו נותנים יד אחד לשני, זה הדגל של המקום".

גם אורי בן גיגי, רכז הפרויקטים בגן החיות, שיתף בתחושותיו הדומות: "אנחנו רוצים לשלב פה אנשים חדשים, כאלה שרעבים ללמוד".

נטלי דאוד, מטפלת בגן החיות, מסכימה איתם. "עצם זה שאני נמצאת פה, זה כבר עושה לי את היום. הלב שלי פונה לתחום הטיפול בבעלי החיים. הקרבה אליהם והתקשורת איתם – זה פשוט עושה לי טוב", סיכמה.