חיי מדף: צל של ספקלעיתים דווקא הזוויות הצדדיות מגלות דבר־מה, ומה שמונח מול עינינו הוא הנעלם הגדול ביותרעמר לחמנוביץ09.08.2018
חיי מדף: אורח או בעל ביתהזיכרון הוא קצה זנבו של כל טקסט, והמופע הספרותי הוא ההתרוצצות במעגלים אחר הקצהעמר לחמנוביץ02.08.2018
חיי מדף: האמנות הקטנההיצירה התלויה על קיר המוזיאון; המסמך החתום בדיו. הזמן אינו פוגע במקור, אלא מעמיק את נוכחותועמר לחמנוביץ26.07.2018
חיי מדף: מנהל הטריטוריההאם הספרות אחראית להסרת מחיצות בחלל? או שהיא זו שמחלקת את המרחב ומגדירה את חלקיו?עמר לחמנוביץ19.07.2018
"חיי מדף": עלייה במידות החוםהסופר הוא חזאי המתעתע בצופיו; הוא עשוי להבטיח להם חמסין ולהפתיע עם סופת שלגיםעמר לחמנוביץ12.07.2018
"חיי מדף": לשבות את הקהל הנינוחבמשחק הכדורגל וביצירת האמנות: האפשרות להיות מופתעים היא שמחזיקה אותנו קשובים ודרוכיםעמר לחמנוביץ05.07.2018
"חיי מדף": למצוא את השטןסיפורו של נתניאל הות'ורן מלמדנו שיעור במידתיות: שום טקסט אינו מכושף ולספרות אין סגולות מיסטיות עמר לחמנוביץ29.06.2018
"חיי מדף": זיכרו את המרקיזהקול הספרותי הפנימי בעת הקריאה אינו מורגש ונטמע בקריאה עצמה. אך כמו בדילוג מדרגות, כשננסה להתמקד בו - הוא יתגלה כמאייםחיי מדף, עמר לחמנוביץ21.06.2018
"חיי מדף": לראות את היופי באם הנוטשתשעיטה קדימה היא חזרה לגרעין הראשוני, עוד טרם נכתבו כללים ונחקקו חוקים. זו פריבילגיה ספרותית של מילה ראשונה, פסקה פותחת, היווצרותה של דמות או התרחשותחיי מדף, עמר לחמנוביץ15.06.2018
"חיי מדף": מה בעצם קרה?מי שנותרת תמיד היא השפה, נוכחת ומתפקדת, גם כשהעולם שהיא מתארת תלוי על בלימהחיי מדף, עמר לחמנוביץ24.05.2018
"חיי מדף": חטא היוהרהיצירה שמשוכנעת בצדקת דרכה היא לחלוטין זו שאין לבטוח בהחיי מדף, עמר לחמנוביץ10.05.2018
"חיי מדף": במעבה האדמההמערכת האקולוגית של היער היא ספרותית במובן של ריבוד, חקירה ופרשנות * היא מזכירה ביותר מרמז את הרצון של האדם הכותב להציף זיכרון אבוד, לשחזר, למצוא הבהוב מוכר מן העברחיי מדף, עמר לחמנוביץ03.05.2018
"חיי מדף": בזכות סולאריסתוחלת החיים של גיבורים לא תמיד חורגת מעבר לכמה עמודים * לעיתים הופעתם חולפת כהרף עין, אך הם נושאים עימם את סיבת הקיום של הסיפור * בעוד המציאות העלילתית היא ליניארית ומתקדמת לאורך קו, הם מושכים את הקורא אל עומק הממד החבוי, הממשי, שהסיפור מבקש למסורעמר לחמנוביץ29.04.2018
"חיי מדף": הלאה הדמוקרטיההחופש המזוהה עם כתיבה בימינו הוא אחיזת עיניים של שוטים ובורים. כתיבה נטולת אחריות היא קצף על פני המיםחיי מדף, עמר לחמנוביץ12.04.2018
"חיי מדף": מתי מילה מתה?המילה הפורחת לאוויר מתפוגגת עם הברתה האחרונה, ואילו חקיקתה על הדף מקנה לה תוקף־עד. זו אחיזת עיניים של נצחחיי מדף, עמר לחמנוביץ05.04.2018
"חיי מדף": בטבע שלנוכשמראה הטבע המתפרץ מקבל צורה ופנים בעזרת מילה - הוא זר ומנוכר פחות * הספרות משמשת מגן רוחני לאדם מפני האימה הטמונה בטבע.חיי מדף, עמר לחמנוביץ23.03.2018
"חיי מדף": בגוף ובצורההצורה הראשונית שאותה פוגש הקורא: עוד טרם קרא מילה אחת הוא עשוי להתרשם, לטוב או לרע, מהמראה שנפתח מולוחיי מדף, עמר לחמנוביץ23.02.2018
"חיי מדף": בדרך לסיפורהאקראיות והמשחקיות הן תכונות ילדותיות למדי, אבל לפעמים טוב לערער על הספר כמוליך של עלילה עם התחלה־אמצע־סוףחיי מדף, עמר לחמנוביץ15.02.2018
"חיי מדף": בגדר המלצהההמלצה הספרותית היא בלתי אפשרית, כי הספרות נמנעת במכוון משורות תחתונותחיי מדף, עמר לחמנוביץ08.02.2018
"חיי מדף": האותיות תמיד חוזרותהספר כאובייקט אינו אלא מצב צבירה זמני. הספרות לא תלויה במהדורות דפוס, אלא ביכולת שלה להיות נוכחת תמיד בתודעהחיי מדף, עמר לחמנוביץ26.01.2018