ב־22 ביוני 1986 סטיב הודג' לקח חלק באחד מ־24 משחקיו במדי נבחרת אנגליה. הוא היה בן 23, קשרה של נוטינגהאם פורסט, ובאותו יום היה שותף להפסד 2:1 של נבחרתו לארגנטינה ברבע גמר הגביע העולמי במקסיקו.
הודג' אמור היה להיזכר כמי שהחזיר את הכדור ברשלנות לפיטר שילטון בגול "יד האלוהים" של דייגו ארמנדו מראדונה, אך הוא נכנס להיסטוריה דווקא בגלל מה שעשה אחרי 90 הדקות. בירידה לחדרי ההלבשה, בפעולה אגבית מאוד לטענתו, החליף הקשר חולצות עם מספר 10 של ארגנטינה. כעת, 36 שנים לאחר מכן, החולצה הזאת עומדת למכירה פומבית ועשויה להימכר ב־7 מיליון דולר.
עבור אספני פריטי ספורט למיניהם, מדובר בפריט הנשגב ביותר, באחת החולצות האייקוניות בתולדות המשחק - זו שנלבשה על ידי אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה, ושאיתה כבש את שני השערים המפורסמים ביותר שנכבשו בגביע העולמי: שער היד ושער הסלאלום מול אנגליה. כשבית המכירות הפומביות סותבי'ס הודיע השבוע על המכירה שתיפתח ב־20 באפריל ותימשך עד 5 במאי, האספנים הגדולים בעולם נכנסו לכוננות.
"זאת לא חולצת משחק, זה הרבה יותר מזה", נכתב בהודעה של בית המכירות; "זאת חולצה היסטורית שמשקפת אחד מרגעים מועטים שבהם האירוע חרג מגבולות הספורט". בית המכירות היוקרתי מעריך את שווי החולצה בכ־5 מיליון דולר, כאמור עם אפשרות שתימכר ביותר ותגיע אפילו ל־7 מיליון. "בהתחשב בנסיבות", נכתב בהודעה, "שכוללות את הזיעה, האקטיביות הספורטיבית והשימוש האינטנסיבי, מלבד כמה כתמים קטנים וקפל בחלק הפנימי של החולצה - היא במצב מצוין".
את הקרדיט למצבה של החולצה צריך לתת להודג'. ברגע שהגיע איתה הביתה בסיום המונדיאל במקסיקו, הבין הקשר האנגלי שיש בידו אוצר. "מעולם לא שטפתי או כיבסתי אותה", סיפר בראיון לתקשורת הארגנטינאית, "שמרתי אותה היטב במשך 16 שנים".
דפיקות בדלת
ב־2002 הודג' החליט להעביר את החולצה למוזיאון בפרסטון, ולאחר שהוא נסגר עברה החולצה ב־2010 למוזיאון הכדורגל הלאומי במנצ'סטר "כדי שהמומחים ישמרו עליה". עבור הודג', החולצה הגיעה עם מחיר מסוים. הבחירה לבקש אותה מהכוכב הארגנטינאי במנהרת השחקנים ובסיום הפסד לא עברה חלק באנגליה. בעקבות היריבות המרה עם ארגנטינה, וכמובן בגלל התוצאה, הוא ספג ביקורות מהתקשורת ואפילו מחבריו לנבחרת אנגליה, על שבחר לעשות דבר כזה. "אני אף פעם לא האשמתי את מראדונה על הגול שלו עם היד", הסביר הודג', "הוא היה שחקן אדיר, כמו אריה שלא משנה כמה בועטים בו - הוא תמיד קם על הרגליים וממשיך לשחק".
הודג', כמו דייגו, החזיק בחולצה כמו אריה. לאורך השנים הוא הדגיש שאין לו שום כוונה למכור אותה בטענה שיש לה ערך סנטימנטלי יוצא דופן, ושמאז 1986 אנשים מתדפקים על דלתו ומתקשרים אליו בניסיון לקנות ממנו את החולצה האייקונית.
ב־2020, כחודש לאחר מותו של מראדונה, סיפר בראיון ל־BBC: "זה לא נעים לקרוא בתקשורת שאני רוצה להרוויח עליה איזה מיליון או שניים, זה לא מכובד ולא נכון. אני חוזר ואומר - החולצה לא למכירה". לפי הדברים האלה של הודג', נדמה היה שהחולצה תישאר בחזקתו ותמשיך להיות מוצגת במוזיאונים, אך לאחרונה הוא שינה את דעתו. כאמור, החל מ־20 באפריל היא תעמוד למכירה פומבית, ומי שיזכה יקבל לידיו חולצה שעטופה בכדורגל, בהיסטוריה, בפוליטיקה ובאבקת קסמים אלוהית. אם זה לא שווה לפחות 5 מיליון דולר, מה כן?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו