יש כמה דרכים לפרוש ממשחק. האידיאלית, וזאת שרק מעטים ובני מזל זוכים לה, היא לעשות זאת מבחירה. בתנאים שלך, במגרש, לזכות באהבת הקהל בפעם האחרונה. מקסי רודריגס וליסנדרו לופס, שני כוכבים ארגנטינאים, עשו זאת בימים האחרונים - אבל הם, כאמור, המיעוט. הרוב, לצערם, נאלצים לעשות זאת בחליפה, מול צבא עיתונאים, בעקבות פציעה או מחלה. אל הרשימה הארוכה הזאת נכנס אמש עוד כוכב ארגנטינאי, סרחיו "קון" אגוארו.
בקושי רב, כשהוא חנוק מדמעות ומנסה להסדיר את הנשימה, הודיע אתמול הארגנטינאי על החלטתו לפרוש מכדורגל בגיל 33. כחודש וחצי אחרי שהוחלף במהלך המשחק מול אלאבס בגלל כאבים בחזה, ולאחר שהבדיקות מצאו בעיה בלב שלא מאפשרת המשך פעילות ספורטיבית, כינס הארגנטינאי מסיבת עיתונאים בקאמפ נואו ובה אמר את המילים שכל כדורגלן חושש מהן.
"אני מודיע לכם שאני פורש", פתח החלוץ את דבריו וסינן קללה מתבקשת בספרדית של ארגנטינאים, "זה רגע קשה עבורי, אבל אני גם שמח שקיבלתי את ההחלטה הזאת. הבריאות שלי לפני הכל, וכולם יודעים למה פרשתי. הרופאים שטיפלו בי המליצו לי לפרוש, ואף שניסיתי למצוא איזושהי תקווה, הבנתי שאין כזאת".
כמו תמיד, מצער מאוד לשמוע על קריירה שנקטעת באיבה. אגוארו בדיוק התאושש מפציעה וכבש שער בכורה בקלאסיקו מול ריאל, אבל הוא לא הספיק לתת לברצלונה את מה שיכול היה לתת לה. קון גם לא יהיה עם נבחרת ארגנטינה בגביע העולם בקטאר כפי שתכנן, ולא יוכל לחגוג עוד גולים כפי שנהג לעשות. כעת ניתן רק להאמין שההחלטה הטובה והנכונה התקבלה, ולהיזכר במה שכן הספיק להשיג. ואגוארו הספיק המון.
"גאה בקריירה שעשיתי"
הרגע הראשון שקופץ לראש הוא הגול הזכור ביותר בתולדות הפרמייר ליג - ה־2:3 מול ק.פ.ר בדקה ה־93:20 של מחזור הסיום בעונת 2011/2012, ובצדק. זה היה גול ששינה את מפת הכדורגל באנגליה, גול שהמיר תדמית של מועדון ושהפך עם הזמן לסרט דוקומנטרי ולפסקול של תקופה.
אין ספק שהשער הזה משקף בצורה אידיאלית את החלוץ הארגנטינאי - זה שתמיד ידע לשמור על קור רוח כשלכולם מסביבו רעדו הרגליים - אבל זה רק רגע אחד מני רבים. "אני מאוד גאה בקריירה שעשיתי", הדגיש אמש, "תמיד חלמתי לשחק כדורגל, כבר בגיל 5 התחלתי לבעוט בכדור ושאפתי להגיע לליגה הראשונה".
ואגוארו הגיע, בתוך עשור. בגיל 15 וחודש הוא ערך בכורה בליגה הבכירה במדי אינדפנדיינטה, ומאז לא הביט לאחור. באתלטיקו מדריד, במנצ'סטר סיטי ובנבחרת ארגנטינה הפך קון לאחד החלוצים הטובים בדור האחרון. עם הרגליים החזקות והגוף המוצק הוא כבש מתוך הרחבה, מחוצה לה, בבעיטה ובנגיחה. הוא היה קשוח, מדויק, קטלני מול השער.
באינדפנדיינטה כבש 23 גולים לפני שחגג 18, כולל אחד בלתי נשכח בדרבי מול ראסינג כשהוא מתעלל בבלם שלו. באתלטיקו השאיר 102 גולים, שחלקם תרמו לזכייה בליגה האירופית. במדי הנבחרת תרם 41 גולים וזכה במדליית זהב אולימפית, בשני גביעי עולם לנבחרות צעירות ובקופה אמריקה.
לסיטי נתן את הגול ששינה את פני המועדון, ונוסף עליו תרם עוד 183 שהפכו אותו לשחקן הזר שכבש הכי הרבה שערים בליגה האנגלית. במעט הדברים שאמר אמש דאג אגוארו להודות לכל האנשים שליוו אותו בכל אחת מהתחנות, והם החזירו המון אהבה.
קון היה אהוב מאוד. אלה ששיחקו איתו, אלה שעודדו אותו ואלה שאימנו אותו - כולם התחברו לאישיות השקטה של הארגנטינאי. "העברנו את כל הקריירה שלנו יחד", כתב לו אמש לאו מסי, "עברנו רגעים יפים ורגעים פחות טובים, אבל כל אלה קירבו בינינו והפכו אותנו לחברים טובים יותר". אגוארו, שכשעזב את סיטי אפילו גרם לפפ גווארדיולה להזיל כמה דמעות, תמיד ידע לתת את הלב. עכשיו, מוקדם מהצפוי, הלב החליט שצריך לעצור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו