אייל סגל: "השבוע המשמעותי בחיי כולנו"

אייל סגל לא שוכח את הנופלים. בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, הבעלים של מכבי נתניה, הקדיש פוסט מרגש לזכר האוהדים דני עמר ז"ל, רון לביא ז"ל ויהונתן שרעבי ז"ל, שהקריבו את חייהם למען מדינת ישראל.

"השבוע שמתחיל בערב יום הזכרון לשואה ולגבורה ומסתיים בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל, הוא השבוע המשמעותי בחיי כולנו, בני הדור השני השלישי והרביעי לשרידים משואת אירופה וצפון אפריקה ולאותם לוחמים שנשאו את עמם עלי שכם במלחמת העצמאות, במבצע סיני, במלחמות ששת הימים ויום כיפור ובכל אותם מבצעים בין המלחמות ואחריהם.

"רבים מאיתנו איבדו בני משפחה, מכרים ורעים לנשק, חברים ושותפים ליציע לאהדה ולדרך. ביום הזה נחבק את משפחות עמר, לביא ושרעבי שבניהם היו חלק בלתי נפרד מהיציע.

"דני בן מרי וחיים עמר, נולד בחדרה ביום י"ז בתמוז תשכ"ו (6.7.1966), כבן בכור להוריו, גדל והתחנך בנתניה והתגייס לחיל הים בנובמבר 1984. דני יצא למשימה עם כל צוות הדבור עליו שירת, בבוקר יום שלישי, ט' באדר א' תשמ"ו (18.2.1986), דני נפגע בעורק הראשי מאש שנורתה מחופי לבנון ונהרג.

"רון בן ירדנה וינון לביא, נולד ביום כ"ז באלול תשמ"א (23.9.1981) בנתניה ועבר בגיל 10 חודשים לקצרין, שם גדל והתחנך. בחודש מרס 2000 התגייס רון לחיל-השריון. ביום ג' באדר תשס"ב (14.2.2002), הוזעקו רון וצוות הטנק שלו (מרכבה 3) לצומת נצרים, בסמוך לצומת עלה הטנק על מטען גחון שהרג את רון ושניים מחבריו לצוות.

"יוני (יהונתן) בן ירדנה ומשה שרעבי, נולד בכ"ט באלול תשמ"ו (3.10.1986) בפתח תקווה, גדל והתחנך בשכונת מחנה יהודה. בחודש יולי 2005 התגייס לחיל השריון. ביום ט' באב תשס"ו (3.8.2006), בסמוך לעיירה א-טייבה בדרום לבנון, תוך כדי לחימה באנשי החיזבאללה, חטף הטנק (מרכבה סימן 4) של יוני פגיעה ישירה מטיל נגד טנקים ויוני (יהונתן) נהרג.

"אבנר בן עדנה ודוב טימר, נולד בחיפה ביום י"ז באב תשכ"א (30.7.1961). בנובמבר 1979 התגייס לחיל השריון. את אבנר הכרתי בקק"ש (השלמה חיילית), שם הצטרפתי כ"וותיק", למחלקה הראשונה של קציני מרכבה, הצטרפנו לגדוד 77, אבנר כמ"מ בצמ"פ ואני לפלוגה ח'. ביום ד' בכסלו תשמ"ב (30.11.1981), פיקד אבנר על יחידתו ובעת תפעול בזוקה במסלול צוות טנק, התפוצץ רימון יד ואבנר נפצע פצעי מוות. אבנר היה הראשון מחברינו שנהרג, כמה חודשים לאחר מכן, במהלך מבצע "שלום הגליל" (מלחמת לבנון הראשונה), רבים מחברינו למסלול ולדרך, מהקמ"ט מבה"ד 1 ומהקק"ש, נהרגו.

"מאז ועד היום, יעל (שהיתה חברתו של אבנר) ואני וארבעת ילדנו, מקפידים לשמר קשר ולספר ולהזכיר, כי השיח על אותם עשרות אלפים שחייהם נגדעו בראשיתם, משאירה אותם חיים בתוכנו.

"השבוע הזה ששיאו לפנינו, הוא מהות חייו של העם היהודי מראשיתו. מאז ומעולם לא שקטה דרכנו ונאלצנו לשלב רוח וספר וחרב, לא בחרנו בדרך המאבק ואיש מאיתנו לא מייחל לקורבנות, לכן כולנו נדרשים לחשבון פנימי, למבט נוסף למראה האישית, על מנת לחסוך מאיתנו מלחמות מיותרות מבית ולשאוף לשלום ואחדות בקרבתנו. יהי זכרם של הנופלים ברוך".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות