היום זה נראה טבעי והגיוני לגמרי שמנצ'סטר סיטי ניצבת היכן שניצבת. בכיס שלה כבר נח גביע הליגה, היא פסע מזכייה באליפות שלישית בארבע השנים האחרונות והערב יכולה להשלים עלייה ראשונה בתולדותיה לגמר ליגת האלופות כשתארח את פ.ס.ז' אחרי מהפך וניצחון 1:2 במשחק הראשון.
ובאמת, אין ספק שבימים אלה הקבוצה של פפ גווארדיולה ראויה לכל זה. היא משחקת כדורגל מבריק וחדשני, מבקיעה שערים למרות היעדר שחקני הבקעה ונהנית מחוליית הגנה שתורמת בשני קצוות המגרש. היום, כאמור, היא הטובה מכולן, ולכן קשה כל כך לזכור איפה היא עמדה רק לפני כחצי שנה.
בראייה עכשווית זאת באמת נראית תקופה פרה-היסטורית. הימים היו סוף נובמבר 2020, וז'וזה מוריניו חגג על חשבון גווארדיולה עם 0:2 של טוטנהאם על סיטי בלונדון. התרנגולים הוליכו את הטבלה, והתכולים ממנצ'סטר שקעו במצולות החלק העליון וסבלו ממגוון בעיות. אם המשחק מול טוטנהאם הדגיש את הליקויים, שתי תוצאות תיקו באמצע דצמבר – 0:0 בדרבי החוץ מול יונייטד ו־1:1 בבית מול ווסט ברומיץ' – הדליקו נורות אזהרה. סיטי סיימה את המשחק עם 77% החזקה בכדור, 13 קרנות, 26 בעיטות לשער ונקודה אחת בלבד. התסכול הגיע לגבהים חדשים ושחקני סיטי נאלצו להודות שהקבוצה לא משחקת טוב. "אנחנו מתקשים עם הבקעת שערים בימים אלה" אישר גווארדיולה; "אבל אנחנו חייבים לשמור על אופטימיות".
בדיעבד, קל לשים את האצבע על המשחק ההוא כנקודת המפנה בעונה הזאת. קודם כל בגלל מה שהגיע אחריו – רצף אדיר של 21 ניצחונות בכל המסגרות – ושנית בגלל הדברים שאמר גווארדיולה; "התחלנו לבנות את עצמנו מחדש באותה נקודה" הבהיר הספרדי; "הבנו שאנחנו חייבים לחזור לעמדות, להניע את הכדור במהירות, למסור יותר ולרוץ פחות עם הכדור". עד כמה שזה מרשים להציג ככה את רשימת הליקויים של הקבוצה שלך, זה מרשים הרבה יותר לפתור אותם. פפ עשה זאת בדרכו המיוחדת, תוך שהוא מוצא את הפתרונות עם מה שיש בנמצא.
עד כמה משמעותי היה השינוי יעידו 14 הדקות האחרונות בתיקו ההוא מול ווסט ברומיץ'. אל גבריאל ז'סוס וראחים סטרלינג שפתחו אז בחוד הצטרף בדקות האלה גם סרחיו אגווארו במשחקו האחרון לפני הפציעה, היה זה שיתוף הפעולה האחרון של השלושה עד משחק הניצחון על קריסטל פאלאס בשבת. בעקבות סיבות כאלו ואחרות – כושר ירוד, פציעות וקורונה של הארגנטינאי, הברזילאי והאנגלי – פפ העביר דקות רבות במשחקים האחרונים ללא חלוץ קלאסי.
"תשוקה שטרם ראיתי"
במקום זה, הוא לקח את תפקיד "החלוץ המזויף" לשיאים חדשים. את המשבצת הזאת תפסו העונה ברנרדו סילבה, פיל פודן, ריאד מאחרז, קווין דה בריינה ואפילו אילקיי גונדואן שגילה את חוש השערים שהיה כבוי אצלו.
כפי שהסביר מאחרז, המאמן מעוניין להרוויח כך עוד שחקן קישור וליצור קבוצה עם שמונה שחקנים שמסוגלים להניע כדור ולתקוף יחד עם שני המגינים. "מאמן טוב מבין מוקדם מאוד מה יכול לתת לו כל שחקן" כתב השבוע פיליפ לאהם ששיחק אצל פפ בבאיירן; "וגווארדיולה עושה זאת בתשוקה שלא ראיתי אצל אף מאמן אחר".
העניין ההתקפי הוא רק חלק מהסיפור. במהלך העונה הזאת גווארדיולה הצליח להעמיד צמד בלמים מהטובים בליגה – ג'ון סטונס ורובן דיאס – כשלצידם שדרג פלאים את מגוון היכולות של שחקנים כמו קייל ווקר וז'ואאו קנסלו. המגן האנגלי הוכיח שהוא הרבה יותר מספרינטר על הקו, בעוד שהפורטוגלי הראה שהוא יכול למלא כל תפקיד על המגרש בצורה טובה. "לדעתי פפ הוא אחד המאמנים הטובים בהיסטוריה כי הוא משפר את כולם" אמר קאנסלו לאתר המועדון; "לא רק את היכולת שלי, אלא את של כולם".
מייצגת את פפ יותר מכולן
בעוד שאליפות וגביע ליגה הם תארים מכובדים – אחד יותר והשני פחות – ליגת האלופות היא סיפור אחר. בטח עבור סיטי, ולא פחות עבור פפ. עשור עבר מאז שזכה בתואר בפעם האחרונה, עם ברצלונה היסטורית ולאו מסי, וזכייה עם סיטי הזאת תעשה שירות גדול יותר למיתוס סביב המאמן הספרדי.
סיטי היא קבוצה שנבנתה בצלמו, על ידיו, התמודדה עם עליות ונפילות ומלבד קווין דה בריינה קשה לומר שיש בה שחקני על. סיטי הזאת היא לא טיקי טאקה עם שחקנים שגדלו על טיקי טאקה, אלא קבוצה שמתעצבת תוך כדי תנועה, עושה הכל מהכל ומתאימה עצמה למצב. סיטי הזאת מייצגת את פפ יותר מכל קבוצה אחרת שאימן, וזאת הסיבה שזכייה בליגת האלופות תהיה הישג היסטורי שלה והישג שמעצים את ההיסטוריה שלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו