השער של לורנצו אינסינייה לרשת של בלגיה ברבע גמר יורו 2020 לא היה כזה שנפל מהשמיים. החיתוך לאמצע, הבעיטה המסובבת ברגל ימין, הדיוק, העוצמה - כל אלה הם אינסינייה קלאסי. "ראיתי את טילמנס מולי", תיאר המבצע לאחר מעשה, "ידעתי שהוא עם כרטיס צהוב ושאני יכול לעבור אותו, אז הלכתי על זה".
אינסינייה הלך על זה לא מעט גם בעונה החולפת, שהיתה הפורייה בחייו, עם 19 שערי ליגה, וגם בעונות קודמות, שבארבע מתוך השש האחרונות כבש בספרות כפולות במדי נאפולי. את זה שהוא מכונת שערים כאלה כל איטליה יודעת כבר שנים - חוץ ממישהו אחד.
ליתר דיוק, שלוש שנים וחצי אחורה היה אדם אחד בארץ המגף שהתכחש לעובדה הזאת בנוגע לאינסינייה. הנבחרת האיטלקית פגשה אז את שבדיה בגומלין פלייאוף העלייה לגביע העולמי כשהיא חייבת שערים אחרי הפסד 1:0 במשחק הראשון. אינסינייה? נותר על הספסל לאורך 90 דקות.
המאמן ג'יאמפיירו ונטורה, להלן האדם האחד הזה, היה נעול על סגנון המשחק האיטלקי הישן, ובעיתות משבר פנה דווקא לקשר האחורי דניאלה דה רוסי שיציל את המולדת. התגובה של שחקן רומא כשזומן להוריד את גופיית האימון הפכה לרגע המכונן של אותו משחק שחור. "מה אתה רוצה שאני אעשה?", שאל דה רוסי את עוזר המאמן והצביע על אינסינייה, "אנחנו צריכים לנצח במשחק, לא לשמור על תיקו". בסופו של דבר, גם דה רוסי וגם אינסינייה נותרו על הספסל. פדריקו ברנרדסקי נכנס, המשחק הסתיים ב־0:0 - איטליה נשארה מחוץ למונדיאל והמאמן הלך הביתה.
השיא עדיין לפניהם?
רוברטו מנצ'יני, מי שלקח על עצמו את המשימה לשקם את הנבחרת אחרי השפל הזה, החליט שאסור שדברים כאלה יקרו שוב. משנתו היתה שאיטליה יכולה וצריכה לשחק אחרת. הכוח ההגנתי שלה ידוע לכל, אבל מנצ'יני היה נחוש להציג את הארסנל ההתקפי הקיים שלה. "אנחנו חייבים להתחיל כל משחק במחשבה התקפית ולא רק להגן", אמר לאחרונה באחת ממסיבות העיתונאים, ושינוי הגישה הזה מוכיח את עצמו כבר שלוש שנים.
את מוקדמות יורו 2020 סיימו האיטלקים עם 37 שערים ב־10 משחקים - רק אנגליה ובלגיה כבשו יותר - וביורו הזה כבר קבעו שיא כיבושים חדש (11). אינסינייה, שכמובן פתח במשחקו הראשון של מנצ'יני בתפקיד, כבש שבעה מעשרת שעריו בנבחרת תחת המאמן החדש. הגישה ההתקפית משרתת את כוכב נאפולי, וגם את אימובילה, בלוטי, קייזה ואחרים - אבל בעיקר את נבחרת איטליה.
המהפך קיצוני. את יורו 2016 סיימה איטליה ברבע הגמר, ולאחר שאיימה על השער 48 פעמים בלבד (מקום 12) בחמישה משחקים. ביורו הזה, אחרי אותו מספר משחקים, היא מובילה עם 101 איומים לשער ומדורגת שלישית באיומים למסגרת (26). באספקטים ההגנתיים - חטיפות, טאקלים וכו' - האיטלקים אי שם באמצע, רחוקים מהפסגה. "רצינו לעשות משהו שונה וחדש", הסביר מנצ'יני בראיון לאתר פיפ"א, "הבאנו צעירים שיכולים לייצר סגנון התקפי יותר. זאת הגישה שלי, ואני חושב שהיא נכונה הפעם. הקהל רוצה לראות נבחרת אטרקטיבית וגם ליהנות ממנה".
האיטלקים נהנים מהנבחרת שלהם כמו שלא נהנו ממנה במשך שנים ארוכות. כרגע היא עומדת על רצף של 32 משחקים ללא הפסד - הארוך ביותר בתולדותיה - וכשהיא כובשת כמעט בכל משחק. הניצוצות ההגנתיים עדיין כאן, ויעידו על כך דקות הסיום מול בלגיה, שבהן קייליני ובונוצ'י שמו את שריון בלמי העל, אבל איטליה הנוכחית היא כזאת שקודם חושבת קדימה ורק אחר כך נזהרת אחורה. "מנצ'יני יצר פה חבורה מיוחדת", אמר אינסינייה, שהפך להיות הפנים והסמל של המהפך הזה. הערב (22:00, רשת 13) בחצי הגמר מול ספרד הוא ינסה לעשות את מה שמנעו ממנו ב־2017 - לכבוש ולסחוף את איטליה לגמר.
