סרט דוקומנטרי העוסק במאמן החדש של נבחרת צרפת, זינדין זידאן, הוליד סערה מפתיעה סביב הנבחרת שבהובלת זידאן השחקן זכתה במונדיאל הביתי ב-1998. שרת הספורט באותה תקופה, מארי ז'ורז' בופה, הודתה למעשה כי לאחר סערת בדיקות הסימום שנערכו לנבחרת במחנה האימונים בשנת 1997, הופסקו בדיקות הפתע של השחקנים עד לסיום מונדיאל 1998.
הפרשה החלה שנה לפני הזכייה של צרפת בגביע העולם, כאשר שחקני הנבחרת עברו בדיקות סימום בלתי מתוכננות במהלך מחנה האימונים. המהלך עורר ביקורת חריפה מצד השחקנים, המאמן איימה ז'אקה והתאחדות הכדורגל הצרפתית, שטענו כי הבדיקות פוגעות בהכנות לקראת הטורניר הביתי. כל בדיקות השתן שבוצעו באותה עת נמצאו שליליות.
בסרט מתראיין גם ד"ר אלן גרנייה, הרופא שנשלח מטעם משרד הספורט לבצע את הבדיקות. לדבריו, בופה אישרה בפניו כי קיבל הנחיה שלא להטריד עוד את נבחרת צרפת עד לאחר המונדיאל. המשמעות הייתה הפסקת כל בדיקות הפתע, וההוראה ניתנה בעל פה בלבד.
בתגובה לדברים אמרה בופה כי אם ד"ר גרנייה אומר זאת, "כנראה שזה נכון". היא ציינה שאינה זוכרת את הניסוח המדויק שבו נאמרו הדברים, אך הודתה כי בפועל התוצאה הייתה זהה. לדבריה, מדובר היה ב"נסיגה" במאבק נגד הסימום, והוסיפה כי לאחר סיום המונדיאל חודשו המאמצים בתחום.
בופה הוסיפה כי ההנחיה הגיעה ככל הנראה מלשכות השרים, לאחר שנשאלה על מקור ההחלטה להפסיק את הפיקוח על שחקני הנבחרת. לפי גרנייה, מקור ההוראה היה בלשכת ראש ממשלת צרפת.
הודאתה מסמנת שינוי בעמדתה הרשמית. לאורך השנים היא הכחישה כי ניתנה הוראה לעצור את ביקורות הפתע, ואף העידה בשבועה בפני ועדת חקירה של הסנאט הצרפתי בשנת 2013 כי "מעולם לא ניתנה הנחיה כזו". עם זאת, ב-1999 הייתה בופה מהדמויות המרכזיות בקידום החוק הראשון בצרפת שהסדיר את המאבק בסימום.
צרפת זכתה לראשונה בתולדותיה במונדיאל ב-1998, עם ניצחון 0:3 על ברזיל בגמר בפריז מצמד של זינדין זידאן. קפטן הנבחרת ההיא היה דידייה דשאן, אותו זידאן החליף אחרי המונדיאל האחרון בעמדת מאמן הנבחרת.
