אמיליאנו מרטינס
הגיבור הלאומי של המונדיאל בקטאר, חווה טורניר בעייתי בשלב הבתים וגם נגד כף ורדה ומצרים הודה שהיה בינוני. השתפר בשני המשחקים האחרונים. ווינר.
נאוול מולינה
נקודת תורפה. לא בישל, לא כבש והגנתית לא הבריק. הוחלף במשחק האחרון על ידי מונטייל. אם לא יאבד את מקומו בהרכב, הספרדים ידעו במי להתמקד.
כריסטיאן רומרו
לצד שבחים על מנהיגות, זכה לביקורות על הרפתקנות שהובילה לספיגת שערים. עם זאת, הפך לגיבור לאומי בזכות השער נגד מצרים שהוביל למהפך.
ליסנדרו מרטינס
ממצטייני הנבחרת. יציב, ועל פי הנתונים מוביל את טבלת בלמי המונדיאל. ייזכר גם בגלל הצלות מכריעות כמו מול מצרים.
ניקולאס טגליאפיקו
המגן הוותיק יצטרך להתמודד מול העוצמות של ימאל. ניסיונו מסייע לנצח בקרבות אחד על אחד, מבין את העבודה וראו זאת כשהצטיין בחצי הגמר נגד אנגליה.
לאנדרו פארדס
מחברי הבלוק הקשוח בקישור. לא נלחץ, מדויק במסירותיו, וכשצריך - יודע לעצבן, תשאלו את האנגלים.
אלכסיס מקאליסטר
מוכיח שהכל בראש. אחרי שנראה כבוי וחסר אנרגיות בליברפול, במונדיאל הוא המוח והראש שמוציא את ארגנטינה מהגנה להתקפה. הארגנטינאים לא מפסיקים להלל.
אנסו פרננדס
חווה מהפך. התחיל חלש, הודה בכך, ואז שער ניצחון נגד מצרים, שער נגד אנגליה בחצי הגמר כשהוא בתצוגת שיא במשחק עם 98% דיוק במסירות, 12 מהן בשליש האחרון של המגרש. שחקן מפתח.
ג'וליאנו סימאונה
כשאבא דייגו ביציע, הבן חייב לרוץ. מוסיף אנרגיות ומוסר עבודה. יכול לשבש את משחקו של קוקורייה ואז ספרד תהיה בבעיה. ייתכן שרודריגו דה פול יפתח במקומו.
חוליאן אלברס
אולי לא מסי, אבל נותן למסי להיות מסי. רץ בשביל שניהם, לוחץ על הבלמים, מאפשר למלך לתת את הטאץ' המנצח. ואם לא, אז לאוטרו מרטינס עולה וכובש. יש יורשי עצר.
ליונל מסי
שוב לשבח? לא משנה מי תניף את הגביע, מדובר בשחקן הטורניר, וכשעושים זאת בגיל 39 זה לא אנושי.
מאמן: ליונל סקאלוני
עם הצלחות קשה להתווכח. אלוף עולם, פעם שנייה בגמר. אמנם יש לו את מסי בהרכב, אבל הנבחרת לא נלחצת כשהיא בפיגור, ויותר מזה - מנהל בכישרון חדר הלבשה עמוס באגו.
אונאי סימון
בעיתונות הספרדית מכונה "הקיר". ספג שער אחד, ולא רק בגלל ההגנה שלפניו, אלא במו ידיו ביצע הצלות קריטיות מול פורטוגל ובלגיה, היחידה שהכניעה אותו. נראה אותו מול מסי.
פדרו פורו
אחרי שקיעה בטוטנהאם, הגיעה הזריחה. פורו מסומן כאחד המגינים המבריקים, הגנתית והתקפית, עם שער נפלא בחצי הגמר. אומנם סבל מבעיית גב קלה, אבל אמור להיות כשיר.
איימריק לאפורט
בספרד מייעדים לו תפקיד יוקרתי לעצור את הדריבל של מסי. העוגן והמנהיג של ההגנה, מלך מחלצי הכדורים, ולא ישכחו לו את ההצלה מול בלגיה שמנעה הארכה.
פאו קובארסי
מתגליות הטורניר. בקושי מתגלח, אבל משחק כבעל ניסיון של עשור. שילוב מושלם בין הכוח וקריאת המשחק של לאפורט למהירות והטכניקה שלו. לא מתרגש מהמעמד.
מארק קוקורייה
הלב. כשהוא בהרכב זו פצצת אנרגיה שעולה להתקפה וממהרת לסייע בהגנה. במשחקי הנוקאאוט אף שחקן לא הצליח לעבור אותו בדריבל. כוכב.
רודרי
כל הסופרלטיבים נכתבו על המנהיג הבלתי מעורער. הקשר ששבר את שיא המסירות המדויקות בטורנירי גביע העולם ומהסיבות העיקריות לכך שספרד משחקת כמכונה.
פביאן רואיס
משלים צמד חזק עם רודרי במרכז בעזרת כוח פיזי, חילוצי כדור ויכולת להוציא את הנבחרת מתסבוכות. צפוי לעלות בהרכב גם בגלל שב-49 הופעותיו בנבחרת ספרד לא הפסידה ב-90 דקות.
אלכס באאנה
נראה שזו ההתלבטות היחידה של המאמן - האם להמשיך איתו אחרי שעשה עבודה טקטית מצוינת בחצי הגמר, או לפתוח עם ניקו וויליאמס היותר התקפי ומאיים.
דני אולמו
עושה את ההבדל. יודע למצוא שחקנים ברגע הנכון, והבישול בחצי הגמר לפדרו פורו היה גאוני. רבים משוכנעים שהקרב עם פארדס, הקשר האחורי של ארגנטינה, עשוי להיות מכריע.
לאמין ימאל
נכנס לעניינים בהדרגה בגלל פציעה, ומספרית (שער אחד) מדובר בפחות מהממוצע, אבל כשהוא דוהר באגף - הגנת היריב משקשקת. ההתמקדות בו משחררת אחרים. מסוגל לנצח את הגמר.
מיקל אויארסבאל
חסר כריזמה של כוכב, אבל בשקט-בשקט כבר עם חמישה שערים בטורניר. קר רוח ויעיל. המאמן הספרדי אמר שהוא מהטובים בעולם במציאת שטחים מתים ותנועה בין הקווים.
מאמן: לואיס דה לה פואנטה
אלוף אירופה, גמר מונדיאל כשחלק משחקניו גדלו איתו מהנבחרות הצעירות. שינה את סגנון המשחק ממסירות רוחב אינסופיות לכדורגל יותר התקפי. בחצי הגמר עשה בית ספר לדידייה דשאן.
