הסנסציה שהפכה את פרגוואי לסוג של סינדרלה באמצע השבוע, שבה בעטה את נבחרת גרמניה הגדולה הביתה, היא אינה הראשונה של "לוס גוארניס" במונדיאל. היא העפילה לטורניר הגדול מכולם כבר תשע פעמים, וגרמה בעבר להדחתן של ספרד (1998) ואיטליה (2010) כבר בשלב הבתים.
הישג השיא של הפרגוואים בגביע העולם הגיע לפני 16 שנה, אז נעצרו רק בשלב רבע הגמר על ידי אלופת העולם שבדרך, ספרד. הם ספגו אז שער מאוחר (83), ומאז ועד השנה לא הצליחו לחזור למונדיאל.
כן, אכזבות של הרגע האחרון מול נבחרות גדולות אינן זרות לדרום-אמריקנים. למשל, בשמינית הגמר ב-1998 הם הודחו על ידי צרפת, שכבשה את שער הניצחון שלה בדקה ה-113.
כעת, תחושת דז'ה וו עוטפת את נבחרתו של המאמן גוסטבו אלפרו, כשבחצות הליל (שעון ישראל) שבין שבת ליום ראשון, היא תחזור למעמד שמינית הגמר למפגש עם הצרפתים. גם הפעם איש לא יופתע אם זה ייגמר בניצחון של היריבה האירופית, שנחשבת לנבחרת הטובה ביותר במונדיאל 2026 ומועמדת מובילה לזכייה.
יתכן שזה גם ההימור הלא פרוע של המשלחת הפרגוואית כולה, גם אם איש מאנשיה לא יעז לומר זאת בגלוי, אבל כזכור, גם ביום שלישי הם היו אמורים להיפרד מהטורניר מול המאנשאפט.
"נחדש את התקווה"
"פרגוואי היפה", צעקו אוהדיה שוב ושוב בתהלוכת ניצחון מחוץ לאצטדיון בפוקסבורו, שבו השלימה נבחרתם את ההפתעה מלאת האופי מול הגרמנים, ונהרו מייד לפילדלפיה, שם הם מקווים להמשיך את החלום מול צרפת.
"אנשים ידעו מעט מאוד על פרגוואי, אבל עכשיו כולם יודעים מי אנחנו", התפרסמה אוהדת צעירה בטיקטוק בנאום פטריוטי באותה תהלוכה, "זה מאוד חשוב לנו כמדינה קטנה. רבים פקפקו ביכולות שלנו, אבל הוכחנו להם אחרת, שהם טעו. כולנו בכינו מאושר אחרי הניצחון על גרמניה, ועכשיו אנחנו מתפללים לקראת צרפת".
נשיא המדינה, סנטיאגו פניה, לקח צעד אחד קדימה את הגאווה הלאומית, והכריז על יום הניצחון בשלב 32 האחרונות כיום חג לאומי. למרות זאת, הוא הבטיח לעשות זאת שוב אם החבורה האמיצה של אלפרו תדהים גם את המכונה הקטלנית של דידייה דשאן.
גם לו ברור שהמפגש עם קיליאן אמבפה בשיאו, מייקל אוליסה ושאר הכוכבים הצרפתים הוא בגדר הבלתי אפשרי למעבר, אבל פופוליזם ופוליטיקה תמיד הלכו יד ביד, כמו גם הפומפוזיות בהודעתו הרשמית: "בואו כולם יחד לחגוג את היום הזה, שמאחד מיליוני פטריוטים תחת הדגל, ונחדש את התקווה של האומה כולה".
פניה הוסיף וחתם את הצהרתו: "הניצחון הזה (על גרמניה) הוא ההוכחה שדברים גדולים מתאפשרים כשפועלים כולם יחד למען המטרה".
הנשק הפסיכולוגי
גם אם מדובר בדברים של פוליטיקאי שמנסה לקושש תמיכה ציבורית, פניה צודק - מול הטריקולור השחקנים של אלפרו יהיו מוכרחים להתעלות כיחידה אחת. פערי היכולות הם עצומים, ובניגוד לנחישות שהספיקה מול גרמניה, הפעם במפגש בין דוד לגוליית גם אבן גדולה שתיודה בכל הכוח מהקלע לא תספיק כדי להפיל את הענק.
גם אם הצרפתים לא באמת חוששים מפרגוואי, הם הפעילו נשק נוסף לקראת המשחק - פסיכולוגיה. דשאן, אולי בניסיון להרדים את שחקניו של אלפרו, הזהיר את התקשורת הצרפתית הזחוחה: "פרגוואי לא עלתה לשלב הזה במקרה. היא גברה על גרמניה הגדולה. נצטרך להיזהר מהם, ומהאינטנסיביות הדרום-אמריקנית".
האם הפרגוואים ייפלו בפח, או שמא הם מוכנים למשימה ובאמת מאמינים בעצמם, מספיק כדי שהנשיא פניה ימלא את כיכרות הבירה אסונסיון באזרחים מאושרים פעם נוספת? נחכה לחצות בשבת, אולי סינדרלה תופיע שם בנעלי פקקים.
