ענאן חלאילי בדרך לעזוב את אוניון סן ז'ילואז, אבל יכול להיות שהוא לא יהיה היחיד. פרומיס דייויד, החלוץ הקנדי של מחזיקת הגביע הבלגי, מעורר עניין ברחבי אירופה ושוויו מוערך ב-20 מיליון יורו. אמש (רביעי) הוא גם כבש שער ראשון במונדיאל 2026 בהפסד 2:1 של קנדה לשווייץ, ששלח אותה למפגש עם דרום אפריקה בשלב 32 האחרונות.
- היכנסו למתחם המיוחד לקראת מונדיאל 2026>>
- מונדיאל 2026: הסגלים המלאים של כל הנבחרות >>
- מונדיאל 2026: לוח המשחקים המלא >>
במהלך השנים האחרונות עבר מסלול שכלל גם תחנות בארצות הברית ובקרואטיה, כך שהמעמד הנוכחי שלו כאחד החלוצים המבוקשים בליגה הבלגית הוא תוצאה של דרך ארוכה, מורכבת ומלאת אי-ודאות.
החלוץ הקנדי ממוצא ניגרי סיפר בראיון לתקשורת בארצו על התקופה שלו בזאגרב, ונזכר בהגעה לקבוצת טרנייה מהליגה השלישית ובניסיון לבנות קריירה מקצוענית הרחק מהבית.
"הרגשתי כאילו בכל יום אני משחק בברנבאו. לשחק כדורגל באירופה היה החלום שלי. כרטיס הוויזה של אבא שלי עזר לי מאוד. אבל לפעמים היה קשה מאוד. בקרואטיה קרו לי דברים שלא העזתי לספר עליהם להורים שלי".
הקשיים לא היו קשורים רק לכדורגל. החלוץ הצעיר נאלץ להתמודד גם עם תנאי מחיה קשים במיוחד, שבגללם, לדבריו, התבייש בפני חבריו לקבוצה.
"לא הייתה לי דירה אמיתית. פעם אחד מחבריי לקבוצה שאל אם הוא יכול לבוא אליי. אמרתי לו 'לא', כי התביישתי במקום שבו גרתי. הוא עקב אחריי בסתר, וכשהוא ראה איפה אני גר, הכול היה ברור לו. גרתי מעל סוכנות רכב, בקומה השנייה. אפילו לא הייתה לי מיטה, רק מקלחת. אותו חבר לקבוצה אמר לי אז שאני יכול לעבור לגור אצלו".
אלא שתנאי המחיה לא היו הבעיה היחידה שחווה במהלך שהותו בזאגרב. דייויד טוען כי היה קורבן להתבטאויות גזעניות מצד מאמנו באותה תקופה – אותה הוא מגדיר כקשה ביותר בקריירה שלו:
"מאיפה בכלל להתחיל? האיש הזה פשוט לא רצה שחורים או אפריקאים בקבוצה שלו. בהתחלה לא שמתי לב לזה, אבל עם הזמן הבנתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו