טוני מיולה (57) נחשב לאגדת כדורגל אמריקנית. השוער והקפטן עמד 100 פעמים בשער הנבחרת, כולל במונדיאל שארצות הברית אירחה ב-1994. אחרי הניצחון על פרגוואי, שוער העבר הסתובב כמארח הגאה.
"יש כמה דרגות של לחץ כשחקן נבחרת", סיפר כששוחחנו באצטדיון המרהיב בלוס אנג'לס. "לא שיחקתי במונדיאל של 1998, אבל אם הייתי משחק, לא חושב שהייתי חווה את אותה רמת לחץ כמו בטורניר שאירחנו בארה"ב".
"זה כמו שאתה עיתונאי - אחרי ששאלת את השאלה הראשונה אתה כבר מרגיש חופשי יותר. רק שאם יש עבודה מלחיצה במשחקים האלה, תאמין לי שהיא שייכת לשוער נבחרת ארה"ב".
"מקווה שאנחנו הכי מוכנים"
מי נראית הכי מוכנה מהמארחות?
"כדאי שנדבר בסיום הטורניר, כי כל מאמן יודע להכין את הנבחרת שלו הכי טוב, השאלה היא מה קורה על הדשא. אני מקווה שאנחנו הכי מוכנים, אבל ראית את מקסיקו והקהל שלה במשחק הפתיחה - הייתה שם אנרגיה מטורפת. גם קנדה נראתה מצוין עם אצטדיון מלא. מוקדם מדי להעריך".
ב-94' חשבת שיש סיכוי שארה"ב תארח שוב את הטורניר?
"לא חושב שמישהו דמיין, בטח לא בפורמט של 48 נבחרות, שלוש מדינות מארחות ו-16 ערים. כמה זה היה ב-94'? תשעה אצטדיונים? אבל עדיין אנשים מדברים על אותו מונדיאל כהכי טוב שהיה. נשמח אם בסיום הטורניר הנוכחי יגידו דברים דומים".
למה המונדיאל הזה כל כך חשוב לארה"ב?
"הוא לא חשוב רק לנו. הוא חשוב למשחק, לליגה ולענף במדינה. טורניר כזה מוסיף אש, רוח. ברור שרואים בטורניר איכויות קצת שונות ממה שרואים היום בליגה האמריקנית, אבל בטוח שיש לזה השפעה".
תן את הפייבוריטית שלך לזכייה.
"חייב לתת כמה. ספרד, פורטוגל, צרפת וברזיל, למרות שהיא קצת מתקשה, אבל אף פעם לא כדאי לזלזל בה".
מה עם ארצות הברית?
"לא הייתי שולל אפשרות שהיא תגיע לרבע הגמר".
