קפטן נבחרת ארה"ב, טים רים, יצא אתמול מחדר ההלבשה מחויך מאוזן לאוזן. בגיל 38, הוא סיפק הופעה בלתי נשכחת עם חבורת שחקנים שהעבירה מסר ברור לשאר המשתתפות בטורניר: כדאי לקחת את המארחת בחשבון.
"זו הייתה המטרה שלנו, לצאת חזק ולשלוט במשחק", הסביר. "הייתה מחצית ראשונה נפלאה וככה בדיוק רצינו להתחיל - האנרגיות, האגרסיביות, האינטנסיביות, הריכוז בכדור בשני צדי המגרש. הכל עבד מושלם. אין הערות".
איך מרגיש קפטן בניצחון כזה, ועוד בבית?
"זה תמיד כבוד וגאווה לייצג את המדינה, אבל במעמד של גביע העולם, ועוד לענוד את סרט הקפטן, זה כבוד עצום ולא משהו שחלמתי או דמיינתי. אני רק חייב לציין שהתצוגה של כולנו אמרה הערב הכול. היא אומרת כל מה שצריך לדעת על קבוצת השחקנים הזו ועל מי שאנחנו. זו פריבילגיה ותענוג להיות שייך לחבר'ה שדוחפים בכל יום כדי להפוך כל אחד מאיתנו לטוב יותר".
"לא משימה בלתי אפשרית"
היה קל להנהיג אותם הלילה?
"לא הייתי צריך לדבר הרבה. אנחנו כבר כמעט שלושה שבועות ביחד, יש עומס אימונים ויש גם מתיחויות בינינו, אבל זה סימן לכך שהבחורים מוכנים, והראינו את זה מההתחלה. לתת משחק אחד כזה זו לא משימה בלתי אפשרית. המפתח יהיה להביא את אותם הדברים גם למשחק הבא ולזה שאחריו".
צריך לציין גם את עבודת ההכנה.
"היופי בצוות המקצועי הוא שהוא נותן רעיונות ומלמד אותנו על היריבה - אנחנו יודעים מול מה אנחנו מתמודדים. למדנו אותם, אבל במשחק אתה גם צריך לקבל מאות החלטות בעצמך, לקרוא מהלכים ולהגיב נכון - וזה מה שעשינו. ראיתם הערב שפרגוואי לא ידעה מה אנחנו הולכים לעשות, וזה סימן טוב עבורנו לעתיד".
מה עם פולארין בלוגון, שרשם צמד?
"אמרתי לו לפני המשחק שאם יבקיע שער אחד, הוא יבקיע לפחות צמד, וראיתם שהוא היה קרוב גם לשלישי. ראינו את ההתפתחות שלו בשנה וחצי האחרונות, וכל כך קשה להגן מולו. הוא ראוי לתואר איש המשחק. הכול הלך לו".
בגיל 38 אתה הכי קשיש בנבחרת?
"וגם לא ממש רע, לא ככה?".
