זהו, בעולם המטורלל שבו אנחנו חיים גם דברים כאלה קורים. תוך כדי מלחמה, כשהסכם הפסקת אש עם ארה"ב מרחף באוויר, נבחרת איראן תעלה מחר לפנות בוקר (4:00 שעון ישראל) למשחק גביע העולם נגד ניו זילנד באצטדיון בלוס אנג'לס.
לא יהיה שם עידוד רעשני, שחקניה ככל הנראה ישמעו בוז קולני מהקהילה האיראנית הגדולה בקליפורניה, אבל איך אמר לי קווין האריס, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת יו.סי.אל.איי, המתמחה בתרבות האיראנית? "הרבה אנשים אומרים 'ברור שלא אעודד, הם לא מייצגים אותי', אבל קשה שלא לעודד, זה לא באמת מגיע ממקום רציונלי".
איראן ממש רצתה להימנע מנחיתה על אדמת ארה"ב. היא שינתה את מחנה האימונים מטוסון אריזונה לטיחואנה שבמקסיקו, אבל פיפ"א השאירה לה את המשחקים בביתו של טראמפ. לכן היא הודיעה שתגיע, תעשה את המינימום ההכרחי, תשחק ותחזור מייד אחר כך לבסיסה שבמקסיקו.
כמובן, לא הכל הלך חלק. האיראנים הציבו ברשימת התנאים אשרת כניסה לארה"ב גם למי שהיה מעורב בעבר במשמרות המהפכה, כולל שחקנים. מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, אמר שאין בעיה עם שחקנים, אבל אנשי משלחת שלקחו חלק פעיל במשטר האפל יישארו בחוץ.
וכך, חמישה אנשי משלחת, ביניהם נשיא ההתאחדות, מהדי טאג', נאלצו לראות חותמת "סירוב" על פנייתם. האיראנים כמובן זעמו. נשיא ההתאחדות רתח על העוינות שמגיעה מוושינגטון והיעדר השוויון בין הנבחרות. אפילו נשיא פיפ"א לשעבר, ספ בלאטר, מתח ביקורת על התנהלות הארגון שעמד בראשו ואמר שדברים כאלה לא אמורים לקרות בטורניר שאמור לאחד בין המדינות.
מתנגדי המשטר כועסים
נשיא פיפ"א הנוכחי, ג'אני אינפנטינו, אמר שהוא מבקש לא לערב פוליטיקה במשחקים, לא בהצהרות ולא ביציע, לכן כל כרזה או דגל שינסו להעביר מסר לא ייכנסו לאצטדיון, כולל דגלי איראן שקדמו למהפכה האסלאמית. הדבר עורר את כעס האוהדים, מתנגדי המשטר האיראני.
"הדגל הנוכחי הוא לא הדגל שלי, הוא דגל של ארגון טרור", אמר ראמין גשגאי, שמשחק בקבוצת כדורגל של יוצאי איראן בארה"ב. "לדעתי זו גם לא נבחרת איראן, כי שם הכל קשור למי שאתה מכיר והאם אתה תומך במשטר. ואם כן, אתה תיכלל בסגל".
האיראנים ייפגשו היום את ניו זילנד, שטילים ומלחמות הם לא בדיוק הקטע שלה. המאמן הניו זילנדי, דארן בייזלי, כבר אמר שלהם לא משנה, זו תוכנית המשחקים והם ישחקו נגד מי שתעלה על המגרש.
המאמן האיראני, אמיר גאלנואי, משוכנע שבלגיה היא החזקה בבית שלה, אבל לשאר הנבחרות יש אפשרות דומה להגיע לשלב הבא. "כל נבחרת בגביע העולם הגיעה לכאן בזכות", אמר. "אני מודע לעובדה כמה המשחק הראשון הוא קריטי להמשך. הוא גדול מבחינתנו כמו הגמר. אם ננצח, עשינו חצי מהעבודה".
המשחק עצמו כנראה לא היה מעניין יותר מדי אנשים ברחבי עולם, אבל כיום ביקור של נבחרת איראן על אדמת ארה"ב הוא סיפור הרבה יותר גדול מספורט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו