החלום האמריקני
איראן הגיעה למונדיאל - והיא מוכנה לצאת למלחמה
סימני השאלה בנוגע להשתתפותה הוסרו, ונבחרת המדינה העוינת מלאה במוטיבציה • הכוכב שהתנגד והודח, השחקנים שתומכים במשמרות המהפכה, האוהדים שימחו פוליטית, ו"משחק הגאווה" מול מצרים • בצל ההמולה סביבם, האיראנים רוצים שידברו עליהם בשל ההישגים על כר הדשא
"איראן לא תשתתף במונדיאל!", זעקו כותרות ברחבי העולם מאז שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פתח נגדה במלחמה יחד עם ישראל. כעת, אחרי כל השמועות, דיווחי הכזב וההצהרות, אפשר לאשר שנבחרת איראן אכן תשתתף בגביע העולמי, אך מצולקת מ"שאגת הארי" שנתנה בה את אותותיה.
לצד הדיווחים על פרישה, ההתבטאויות של שר הספורט אחמד דוניאמאלי הקצינו. ואם זה לא מספיק, אז הכוכב הגדול של איראן, סרדר אזמון, פרסם סטורי תמיכה במנהיגי איחוד האמירויות לאחר תקיפה איראנית בדובאי, והושעה לצמיתות. זה ויתור מקצועי גדול.
הכנה לא חלקה
בעקבות המלחמה הליגה נעצרהותימשך רק אחרי המונדיאל בהנחה שהתנאים יאפשרו זאת. הנבחרת קיימה שני מחנות אימון - אחד באנקרה (הפסידה לניגריה וניצחה את קוסטה ריקה), ואחד פנימי באיראן. משחקי הכנה שנקבעו לתחילת יוני בארצות הברית בוטלו.
יו"ר ההתאחדות האיראנית, מהדי טאג', שהגיע לקנדה כדי להשתתף בקונגרס פיפ"א בוונקובר, לא קיבל אשרת כניסה בשל תפקיד שמילא בעבר בשירות משמרות המהפכה. בקיצור, בהיבט האדמיניסטרטיבי נבחרת איראן מגיעה למונדיאל הזה בבלגן גדול.
בצד המקצועי הסיפור אחר. למרות הקשיים, איראן, 21 בדירוג פיפ"א, היא עדיין אחת הטובות באסיה. המאמן אמיר גאלונאי, שנכנס לתפקיד ב־2023 כסוג של ברירת מחדל אחרי רצף של מאמנים זרים, כבר הודיע שיעזוב את הנבחרת אחרי המונדיאל הקרוב. יחד איתו בצוות ניתן למצוא את עוזרו אנדרניק טימוריאן, שחקן הנבחרת לשעבר, שאף שיתף פעולה בזמנו עם טל בן חיים באנגליה, במדי בולטון.
הכוכבים הבולטים, שהצעידו את איראן בשני המונדיאלים האחרונים, מהדי טארמי מאולימפיאקוס ועלירזה ג'האנבאחש מדנדר הבלגית, צפויים להיות השחקנים המובילים גם הפעם. סמן גודוס שמשחק באמירויות ומוחמד מוהבי מרוסטוב הרוסית (מהבודדים שהביעו תמיכה במשטר במהלך המלחמה) צפויים גם כן לקחת תפקיד משמעותי.
איראן תחסר את עלי גוליזאדה המצוין המשחק בלך פוזנן הפולנית לאחר שקרע את הרצועה הצולבת, ולגבי אזמון צריך להמתין ולראות אם תהיה סולחה. מי שכן צפוי להיכלל בסגל ואף לערוך הופעות הוא החלוץ דניס אקרט מסטנדרד ליאז'. הגרמני ממוצא איראני טרם ערך בכורה במדים הלאומיים.
הגולים יתמכו
איראן הוגרלה לבית עם בלגיה, מצרים וניו זילנד. המשחקים מול הבלגים וניו זילנד ישוחקו בלוס אנג'לס, עיר עם קהילה איראנית ופרסית גדולה, מה שצפוי לתת להם יתרון "ביתיות" לא קטן, וגםצפי לתקריות ומחאות פוליטיותבעיקר נגד משטר האייתוללות סביב המשחקים.
משחק נפיץ במיוחד עתיד להתקיים בסיאטל מול מצרים, ביום הגאווה הרשמי של המונדיאל. הסאגה הזו מייצרת כותרות, כאשר שתי ההתאחדויות, המצרית והאיראנית, כבר הגישו בקשות רשמיות לבטל את מיתוג המשחק כמשחק גאווה, "שכן הדבר פוגע ברגשות השחקנים והאוהדים ומנוגד לאמונה הדתית שלהם".
המארגנים לא צפויים להתפשר בנושא, שכן המשחק נקבע כמשחק גאווה לפני שנודעה זהות הקבוצות, ונותר לראות כיצד סיאטל, עיר שנחשבת פרוגרסיבית למדי, תקבל את הנבחרות ואת מחנות האוהדים שלהן.
בכלל, האיראנים ניסו להימנע מהגעה לארצות הברית. הם העדיפו לשחק במקסיקו, אבל בקשתם נדחתה על הסף על ידי פיפ"א. הנשיא ג'אני אינפנטינו ערב ישירות לאיראנים והצליח לגרום לטראמפ לזוז ממצב שהוא מאיים על השחקנים האיראנים שלא יגיעו כי זה "לא יהיה להם בטוח", לכך שהוא בעד ש"ישתתפו וגם יצליחו".
אז כאמור, בניגוד לכל הדיווחים הכוזבים - איראן תהיה במונדיאל, כל עוד אין מלחמה חיה בינה לבין ארצות הברית. למרות כל הקשיים, האיראנים מאמינים שהם בהחלט יכולים לעשות משהו בבית כזה, ואפילו להעפיל לסיבוב 32 האחרונות מהמקום השלישי.
גם ייתכן שאיראן תקבל את נבחרת ארצות הברית המארחת למשחק נוקאאוט רותח על הרבה יותר מכדורגל. אבל עוד חזון למועד.
