בעד
ארה"ב. הנה זה מגיע, תנו לכבוד הנשיא דונלד טראמפ להניף את הגביע - העיקר שלא ישכחו לשלוח לנו את המיירטים ולא נצטרך לראות את המונדיאל במקלטים. תודה מראש.
מקסיקו. כל עוד המוצ'ילרוס שלנו ממשיכים לטייל שם בבטחה בטיולים של אחרי הצבא, וכרגיל המשלחת שלהם למכביה ממשיכה בצמיחה, אנחנו עם המארחת היחידה בטורניר הזה שבאמת יודעת לשחק כדורגל.
ארגנטינה. נכון, בטח מתחבאים שם עוד כמה נאצים, אבל איזה יופי הנשיא שלהם רקד בטקס המשואות. וגם כואב הלב על החברים מקיבוץ אור הנר שיש סיכוי שיעבירו את הקיץ בממ"ד. אה, ויש להם את מסי כמובן, שבסך הכל אוהב אותנו - ולחשוב שפעם שנאנו אותם כששיחקו מול הולנד.
ברזיל. מצד אחד, יש להם נשיא שלא בחר את הצד הישראלי־אמריקני במלחמה מול איראן והאנטישמיות מתגברת, אבל מצד שני רוב הברזילאים עדיין אוהבים אותנו, הם משחקים כדורגל יפה, ואם היינו מזמינים את הסלסאו למשחק ידידות הם היו מגיעים לבלומפילד בשמחה.
אורוגוואי. העלייה הכי נחמדה מדרום אמריקה. תמיד שמרו איתנו על אחלה יחסים, וגם עכשיו לא סובלים טרוריסטים מוסלמים - וגם אפשר לסמוך עליהם שישברו את הרגליים לכוכבים של ספרד האנטישמית כבר בשלב הבתים.
יפן. אמנם יש שם עלייה ניכרת באנטישמיות והם לא בדיוק חסידי אומות העולם, אבל זה עדיין היעד המועדף על המטייל הישראלי, וגם יש להם חולצות ממש יפות - אז אנחנו מפרגנים.
אנגליה. הסיפור עם הלוזרים שאנחנו כל כך אוהבים מאוד מורכב. מצד אחד, לא חסרים בה מוסלמים, פרוגרסיבים לונדונים וגארי ליניקר אחד אידיוט. הא, וגם הממשלה שלהם גרועה ומלאה בשונאי יהודים. מצד שני, יש שם כאלה שממש סבבה עם ישראל, ואסור לנו לשכוח את מה שעשו במלחמת העולם השנייה.
ירדן. הם אמנם לא מאוהבים בנו, אבל כל עוד לא ננסה לחסל עוד מישהו על האדמה שלהם היחסים איתם די סבבה ואף התחזקו אחרי המלחמה. אז בזמן שעקבה חוגגת את הצלחת נבחרת ירדן ואנחנו חוגגים גג בחינה של ירדן שועה, אז יאללה, נצטרף ונאחל שיצליחו כאנדרדוג.
מצרים. הם אמנם מתבססים על האנטישמי הגדול מוחמד סלאח, אבל הם (לפחות גיאוגרפית) הכי קרוב שנגיע למשהו שקשור למונדיאל, אז למה שלא נפרגן - בהצלחה לשכנים מהדרום.
מרוקו. הסדרות של מני אסייג הן לא סיבה מספיק טובה כדי להיות נגדם. עד לפני שנתיים כל מי שביקר שם נתקל ביחס אוהד, ולמרות המלחמה המתמשכת היחסים בין המדינות רק התחזקו. אם נעמוד מאחוריהם, אולי הם ייתנו לנו לחזור לשוק המקסים במרקש.
ערב הסעודית. הלוואי שרגע אחרי המונדיאל הם ייכנסו ל"הסכמי אברהם", ואז הישראלים הבינוניים יוכלו לא רק לשחק ב־MLS אלא גם בליגה המקומית. אז אנחנו איתם, תכלס עוד מהגול המדהים ההוא מהמונדיאל הקודם בארה"ב.
גרמניה. במונדיאל הקודם בארה"ב (1994), כשיורדן לצ'קוב הבולגרי נגח את השער ההוא, מדינה שלמה קפצה לשמיים וכולנו היינו בולגרים. מי היה מעז ללכת ברחוב עם חולצה של הנבחרת הגרמנית? אבל בשנתיים וחצי האחרונות יש לנו ידידת אמת עם אחלה כדורגל. אז נכון, סבא וסבתא של חלקנו מתהפכים עכשיו בקבר, אבל במונדיאל הזה אנחנו עם המאנשאפט, ובלי שאף אחד ישמע אפשר לצעוק: "אאוף גטס דויטשלנד".
קרואטיה. ממשלת בובות שתמכה בנאצים? מלחמה ביוגוסלביה שבה לא היו צדיקים גדולים? אז מה - הם שלחו לנו את ג'ובאני רוסו ומאז היחסים התחממו, וגם אם הנשיא שלהם בעייתי, אנחנו מתים על החולצות ועל הכדורגל שלהם.
פורטוגל. כריסטיאנו רונאלדו? כל כך הרבה ישראלים חיים שם, עד שלא נתפלא אם בעוד עשר שנים נראה שחקן עם תעודת זהות כחולה בנבחרת שלהם. זה מקום המפלט הזול ביותר באירופה לכאלו שמאסו בחיים כאן, אז למרות שלצערנו אין לנו דרכון אנחנו איתם.
עיראק. סדאם חוסיין כבר לא שם, והאמת היא שהתרגשנו בשבילם שעלו למונדיאל. כן, הם מתעבים אותנו והיו מוכנים לחבור נגדנו אפילו לאיראן, אבל אנחנו יודעים לשים את השנאה שלנו בצד ולעודד אותם בכדורגל: גם ככה רוב הסיכויים שהשחקנים יעלו על איזה מוקש דקה אחרי שיחזרו לארצם.
נגד
קנדה. אמנם כבר נפטרנו מראש הממשלה האנטי־ישראלי שלהם, ג'סטין טרודו, אבל נשמח לראות את הנבחרת שלהם מתרסקת כמו המדינה. כישלונם הצלחתנו, במהירה בימינו.
איראן. מאז שעלי דאי פרש אין לנו סיבה לאהוד אותם, והם עוד מסוגלים לשלוח אותנו למרחבים המוגנים דווקא בגמר - אז לנו נשאר רק לקלל אותם ונאחל שכל הסגל יערוק. אם במקרה הם לא משתתפים, אז סימן שאתם קוראים את השורות האלה במילואים.
צרפת. מה עוד יש להגיד על הנבחרת הכי אהודה בקרב אנשי חיזבאללה ותומכי טרור אנטי־ישראליים. ואם כבר חושבים על ההרכב שלהם למונדיאל, נחזור לדבריו של האנטישמי הגזען המקומי ז'אן מארי לה פן: "מישהו שם בכלל יודע את ההמנון הצרפתי?".
ספרד. יש סיכוי לא קטן שהם הולכים לזכות במונדיאל ולנפנף בדגל "פלסטין" מול הפרצוף שלנו. אנטישמים היו ונשארו. אבל אנחנו מתים על סופ"ש בברצלונה, ואוהדים את ריאל מדריד. בעיה אמיתית, לא נכחיש. ועדיין - שייכשלו, אמן.
טורקיה. נפגשים בשבת בבוקר לתפילה והנחת תפילין לכישלון נבחרתו של ארדואן. שכל יהודי ייקח על עצמו להתפלל לקדוש ברוך הוא שעה לפני המשחקים שלהם. אה, ובחיים לא תקבלו מאיתנו את הברזים שלקחנו לכם מהמלונות.
הולנד. כמה תמימים היינו כשאהדנו אותם בשנות ה־70. חשבנו שהם בעדנו עד שגילינו שהם גרמנים מעלי אקספרס, ובלי קשר הם גם הקמצנים של אירופה. כן, הם משחקים כדורגל יפה, אבל אחרי השנתיים וחצי האחרונות נאחל להם רק רע.
קטאר. מצד אחד, יש לה קשרים לכאורה עם לשכת ראש הממשלה, ואפילו אנשי המוסד והשב"כ התארחו במונדיאל הקודם שנערך על אדמת תומכת הטרור. מצד שני, אף אחד לא משלם לנו כדי לתמוך בהם (אפשר בביט, אם מישהו מקשיב), אז נאחל להם כישלון חרוץ.
תוניסיה. אמנם כל מי שביקר בשוק בנתניה יודע שהם העניקו לנו סנדוויץ' טעים רצח, אבל הם ממש לא מתים עלינו, ונראה לי שהם עוד מחביאים את יאסר ערפאת יימח שמו. נדמה לי.
נורבגיה. כמה שאנחנו שונאים אותם ואת יו"ר ההתאחדות הפרו־פלסטינית המאוסה שלהם. במקום מיליוני יורו, מצידנו שיעופו מהמונדיאל מוקדם ויתפנו לתרום איברים לטרוריסטים האהובים עליה מעזה.
בלגיה. זו נבחרת של הבלגים או נבחרת שאר העולם? פעם היו צוחקים עליהם שמדובר בבירת הפדופיליה של העולם, כיום מדובר במדינה אירופית לשעבר שמפוצצת במהגרים ומלאה בשונאי יהודים. הלוואי שיעצרו אותם רשויות ההגירה ב־JFK.
דרום אפריקה. הנבחרת אולי סבבה, אבל נלסון מנדלה כבר לא שם ויש להם ממשלה אנטישמית, עד שממש חבל שהמדענים שלנו עזרו להם בענייני אטום. אוהבים להאשים אותנו שהפכנו לדרום אפריקה החדשה, ההיא של האפרטהייד, אבל שוכחים שהמקור היה ונשאר גרוע.
סקוטלנד. מצד אחד יש את אוהדי סלטיק השיכורים שגירשו את כל הישראלים ששיחקו שם. מצד שני יש את החבר'ה מגלזגו ששונאים את החברה מסלטיק. אם היתה פורצת מלחמת אזרחים בסקוטלנד רגע לפני המונדיאל, זה היה מקל עלינו את העניין, אבל לפחות הם צפויים להתרסק.
שבדיה. יש בכלל שבדים בנבחרת הזאת? פעם היה שם את תומאס ברולין, שבדי, בלונדיני ושמנמן. היום יש את יאסין עבאס שאתה לא יודע אם משחק בבני ריינה או בברייטון. את העונש שלהם הם כבר קיבלו מההגירה, נקווה שיתרסקו גם על המגרש.
ניו זילנד. אם כבר שונאי ישראל, אז אלה כבר הודיעו שהם מוכנים לשחק מול איראן מחוץ לארה"ב. כן, כמה רחוקים ממרכז העולם ככה אנטישמים. איפה הימים שהיינו משחקים נגדם בבית האוקיאני ואפשר היה לשבור להם את הרגליים.
אוסטרליה. איפה אבינועם עובדיה שיירק להם בפנים, או אלי אוחנה שיעשה תנועה מגונה לקהל שלהם? היו שנואים עוד מימי אוקיאניה ופרנק ארוק ונשארו שנואים, כך שנאחל להם כמה שיותר כיסי אוויר בטיסה הלא נגמרת לארה"ב.
קולומביה. למרות שהם דואגים שלמטייל הישראלי יהיה מה לעשן, לא ברור איך המדינה שהביאה את פאבלו אסקובר תומכת כל כך בטרוריסטים במזרח התיכון. עם זאת, כמובן לא נאחל לשחקנים שלהם לגמור את המונדיאל כמו אנדראס אסקובר. חלילה וחס.
