המאמן שנמלט מאיראן העיד: "חגגו את מותו של ח'אמנאי"
גבריאלה פין, עוזרו הנאמן של צ'זרה פראנדלי, עובד כיום בקבוצת ספהאן ותיאר את מסע ההימלטות המפרך • "אנשים פרצו לחנויות ולתחנות הדלק, נסענו 15 שעות ללא הפסקה, האצבעות שלי קפאו בקור של מינוס 18 מעלות" • כך זה היה נראה מהצד השני
,עודכן
0השמעה
גבריאלה פין (64) היה עוזרו הנאמן שלהמאמן צ'זרה פראנדלילאורך כ-17 שנים. הם התחילו את הדרך המשותפת בפארמה, עברו ברומא, פיונרטינה ונבחרת איטליה איתה הגיעו לגמר יורו 2012, המשיכו לגלאטסראיי, ולנסיה ואל נסאר וחזרו יחד לארץ המגף לגנואה, לפני סיבוב פרידה בפיורנטינה. במרץ 2021, כשפראנדלי התפטר מהוויולה, דרכם נפרדה.
הקריירה של פין לא הסתיימה והוא עבר להרפתקה חדשה - באיראן. הוא הצטרף לצוות האימון של פרהד מג'ידי באסטקלאל טהרן ולאחר מכן עבר איתו לליגה באיחוד האמירויות, והקיץ חזר לאיראן בתור עוזר מאמן בקבוצת ספהאן. ב-28 בפברואר, כמו כל תושבי המדינה, גם פין התעורר לתוך ההתקפה על משמרות המהפכה.
בראיון ל"גאזטה דלו ספורט" סיפר על המסע שעבר כדי להימלט מאיראן. לדבריו, השחקנים היו בדרכם לחופשה והוא עצמו תכנן לנסוע באותו בוקר לדובאי: "שחקן אחד שלח לי הודעה 'מה קורה? הורידו אותנו מהמטוס, אנשים בורחים, ראינו טילים נופלים'. אלה הטילים שנורו כדי להרוג את עלי ח'אמנאי. ארצות הברית וישראל החלו להפגיז את טהרן".
הוא המשיך: "הם פגעו במתקן גרעיני במרחק 200 קילומטרים, הפיצוץ באזור שלנו היה בעיקר כדי להרתיע את האנשים. הייתי עם מאמן השוערים, מיהרנו לחזור למלון, ארזנו מזוודה ורצנו למכונית שהמועדון ארגן לנו כדי להבריח אותנו לגבול הטורקי. לקח לנו שעתיים לצאת מהעיר, אנשים פרצו לחנויות ולתחנות הדלק כדי להצטייד, היו חגיגות ברחובות ונודע מותו של ח'אמנאי.
"בן רגע כל התקשורת נותקה, לא יכולתי להתקשר הביתה כדי להרגיע את המשפחה. הדרך מאספאהן לתבריז הייתה סיוט, לקח לנו יותר מ-15 שעות בלי הפסקות, הנהגים לא רצו לעצור ולנוח. התיישבתי ליד הנהג שלי ברגע שראיתי את הראש שלו רועד, השארתי אותו ער. הגענו לגבול אחרי מסע של 2,600 ק"מ, בכל תחנת דלק היה תור של שלושה קילומטרים.
"התחלנו את המסע ב-28 מעלות והגענו לגבול במינוס 18! לא היינו מוכנים לקור הזה, הידיים שלי היו חבולות. ביקשו את הדרכון שלי, אבל לא הצלחתי להוציא אותו מהמעיל, האצבעות שלי קפאו, הם היו צריכים לקחת אותו ממני בעצמם. בגבול היו בעיות עם פקידי המכס, שנסגרו עם כסף, אבל אני לא הייתי צריך לשלם - ביקשו להצטלם איתי במקום".
אחרי שפין והאנשים שהיו איתו יצאו מגבולות איראן, אספו אותם אנשי קבוצת ואן ספור מהליגה השנייה בטורקיה, הם לקחו אותם לעיר הסמוכה ועזרו להם לחזור לאיטליה דרך איסטנבול. "היינו מותשים, אבל רק חיכינו שיהיה קצת אינטרנט כדי להזמין כרטיסי טיסה", סיפר עוזר המאמן. כעת הוא מחכה לסיום המלחמה כדי לחזור למועדון שלו.
