כריסטיאנו רונאלדו, כך על פי ההערכות והדיווחים, ישחק הערב מול נבחרת ישראל - אולי אפילו יפתח ב־11 של פרננדו סנטוס.
הוא אמנם השלים 90 דקות ב־0:0 מול ספרד בשבוע שעבר, ובעוד שישה ימים הנבחרת שלו פותחת את אליפות אירופה עם משחק חשוב מול הונגריה, אבל על הפרק עומדים שיאים רבים ובמיוחד שיא אחד. ואת זה,CR7 לא מתכוון לפספס. עם 103 שערים בינלאומיים במדי הנבחרת, הפורטוגלי בן ה־36 רחוק שישה שערים בלבד ממלך השערים הבינלאומי של כל הזמנים, עלי דאי.
האיראני האגדי כבש 109 שערים במדי הנבחרת בין 1993 ל־2006, ועושה רושם שגם הוא כבר השלים עם העובדה שהשיא הזה יילקח ממנו בקרוב מאוד. מתי בדיוק? קשה להאמין שזה יקרה הערב מול ישראל (זה יהיה מביך מאוד אם כן), אבל רונאלדו ינסה לעשות עוד צעד אל עבר שיא נוסף שיעצים את האגדה שהוא.
להבדיל משיאים נוספים שעומדים על הפרק עבור רונאלדו - מלך שערי היורו ומלך בישולי היורו בכל הזמנים, בין היתר - שיא הכיבושים הבינלאומי הוא בסופו של יום לא יותר מאשר אנקדוטה נחמדה.
למרות שקל מאוד לספור את הגולים הללו - הם צריכים להיות במדי הנבחרת, בטורנירי מוקדמות, טורנירים רשמיים או משחקי ידידות - אין שום קורלציה בין שחקן אחד לאחר. כמויות המשחקים שונות, וכך גם התקופה, המסגרות והיריבות, מה שמייצר מצב שגול בגמר מונדיאל שווה בדיוק כמו גול במשחק הכנה מול מיאנמר (עם כל הכבוד).
בשורה אחת עם פלה ופושקאש
ובאמת, מבט אל צמרת הכובשים מבליט את הגיוון המוגזם יתר על המידה. נמצאים שם פלה הגדול ופרנץ פושקאש ההונגרי, אך גם מוכתאר דהרי המלאזי, סוניל צ'טרי ההודי, ושחקנים מזמביה, כווית, איחוד האמירויות, מלאווי ותאילנד.
חלקם היו אולי כוכבים גדולים במדינתם, אבל העובדה שהם באותה רשימה עם רונאלדו ופלה היא מחמאה גדולה עבורם, שנובעת מכך שגול בנבחרת הוא גול בנבחרת ולא משנה מול איזו נבחרת.
עלי דאי, המלך נכון להיום, נמצא איפשהו באמצע. בין הקוריוז למרשים. הוא האסיאתי הראשון ששיחק בליגת האלופות, כזה שלבש את המדים של הרטה ברלין ובאיירן מינכן ואחד האחראים הגדולים לכך שאיראן חזרה לגביע העולמי ב־1998 אחרי 20 שנות היעדרות.
במדים הלאומיים, דאי תמיד היה מכונה. ב־1996 כבש 22 שערים בנבחרת, ב־2000 הבקיע 20 וב־2004 תרם 17 ב־16 משחקים. מבחינת מספרים לא היה כמו דאי, אבל חשוב להבהיר שהמספרים יותר מרשימים מהמילים.
מתוך 109 שעריו, 95 הגיעו מול נבחרות אסיאתיות. מול אירופיות כבש חמישה, שלושה מהם מול בוסניה, ומול דרום־אמריקניות - שלושה שערים בלבד. הוא לא כבש בגביע העולמי, והנבחרות שחטפו ממנו הכי הרבה היו המלדיביים (8), לאוס (8), לבנון (6), סרי לנקה (5) ונפאל (5). אין פה שום כוונה, חלילה, לזלזל בהישג ההיסטורי של דאי, שבעקבותיו נכנס לספר השיאים של גינס, רק ניסיון להעמיד דברים בפרופורציות.
"מקווה שרונאלדו יעשה את זה"
היופי הוא שפרופורציות לא מעניינות את כריסטיאנו רונאלדו. "אני לא חושב שיש בעולם שחקנים עם יותר שיאים ממני", אמר לפני שנתיים, אז כבש רביעייה מול ליטא והפך לשיאן המוקדמות באליפות אירופה עם 25 שערים. הפורטוגלי אוהב את זה, עוקב אחרי האפשרויות וברור לגמרי שהוא מכוון לשיא של דאי.
"אני מקווה מאוד שהוא יעשה את זה", אמר האיראני שהפך לאחרונה למרואיין המבוקש ביותר בפורטוגל; "זה ממש לא יפריע לי. להפך, זה יהיה כבוד גדול עבורי ששחקן כמו רונאלדו ישווה את ההישג שלי".
האיראני, כפי שניתן להבין מכל ראיון שהוא מקיים, והוא מקיים, השלים עם העובדה שאלו רגעי התהילה האחרונים שלו. בקרוב, ביורו 2020 או אחרי, הוא יצלול למקום השני בטבלת הכובשים וייעלם מהתודעה כאילו נגע בו מקל קסמים.
רונאלדו, בערך אחרי שעבר את פלה ופושקאש והתייצב על 85 שערים, סימן את דאי ושיאו כמטרה עליונה. מאז הוא נוגס בפער ממשחק למשחק, מתקרב אל המקום הראשון בצעדי ענק. כשיגיע לשם, יהיה מתי שיהיה, גם עלי דאי יסכים שסוף־סוף יש היגיון בטבלת הכובשים הבינלאומיים הגדולים בכל הזמנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו