גיירמו אוצ'ואה הוא תעלומה ספורטיבית: בקריירת המועדונים שלו הוא נחשב לשוער יציב, לעיתים טוב, לעיתים בינוני. אבל ברגע שהוא לובש את מדי נבחרת מקסיקו במונדיאל – משהו משתנה. פתאום מדובר בשוער על, כזה שעוצר בעיטות בלתי אפשריות והופך לסמל לאומי.
מערכת היום פלוס
אוצ'ואה כבר השתתף בחמישה מונדיאלים – נתון נדיר בפני עצמו. אך הרגע שמיסד את המיתוס סביבו התרחש בברזיל 2014. במשחק מול המארחת, ברזיל, מול עשרות אלפי אוהדים ועם לחץ אדיר, אוצ'ואה סיפק תצוגת שוערות שנכנסה להיסטוריה. הצלות על הקו, זינוקים כמעט לא אנושיים ומשחק שהסתיים בתיקו אפס שהרגיש כמו ניצחון מקסיקני. בתוך לילה הפך לשם שמוכר גם למי שאינו עוקב אחרי הליגה המקסיקנית.
מאז נוצרה סביבו בדיחה חצי רצינית: ארבע שנים, לפי ה"שמועות" ההיתוליות, הוא סתם עוד שוער ברמה סבירה, ואז לחודש אחד קסום הוא הופך לכל-יכול. גם בקטאר 2022 הוא סיפק רגע מכונן, כשעצר פנדל של רוברט לבנדובסקי במשחק קריטי. שוב העולם נזכר בתופעה.
כעת, לקראת הטורניר הבא שייערך בין היתר במקסיקו, עולה השאלה האם אוצ'ואה, שגילו כבר מעל ארבעים, יהיה שם כדי להשלים פרק נוסף באגדה. הוא נע בין הסגל להרכב, ובמקסיקו מתנהל ויכוח אמיתי: האם לתת לדור החדש הזדמנות, או להישען על הניסיון והאישיות של מי שכבר הוכיח שהוא יודע לספק את הסחורה ברגע האמת?
אוצ'ואה הוא אולי הדוגמה המושלמת לכך שמונדיאל הוא במה אחרת. יש שחקנים שמצטיינים בליגות, ויש כאלה שנולדו לטורניר הגדול מכולם. ואם ההיסטוריה מלמדת משהו, כנראה שלא כדאי למהר ולהספיד את השוער המקסיקני לפני שריקת הפתיחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו