אחד מהמהלכים הבלתי נתפסים בכדורגל היא הבחירה של שחקן לייצג נבחרת לאומית אחרת מהמדינה בה הוא נולד.
לאחרונה ראינו דיווח על כך שגוני נאור, שחקן מכבי חיפה המושאל לקבוצת לאריסה ביוון, מתכוון לייצג את נבחרת ליטא בכדורגל, ובכך הוא מצטרף לחברו ממכבי חיפה, ליסב עיסאת, יליד חיפה שמייצג את נבחרת רומניה בכדורגל.
אם נחזור רגע לגוני נאור, לא נראה שהוא יקבל את הזימון לנבחרת ישראל בקרוב. הוא כבר בן 26, לא הצליח לפרוץ במועדון הירוק וכעת נמצא במקום בקריירה בו הוא צריך להוכיח את עצמו.
שחקני נבחרת הם הדובדבן בקצפת של המדינה, השחקנים הטובים ביותר, ונאור כרגע לא שם (ונאחל לו בהצלחה שיצליח להגיע). אז הוא לקח החלטה לא קלה, ובעצם ויתר על הסיכוי לשחק בנבחרת הלאומית כדי לקבל במה בנבחרת אחרת.
צריך לזכור שנאור כן שיחק מול מלטה במשחק ידידות, אבל אלה משחקים שלא נחשבים מבחינת ההופעות בנבחרת, ולכן הוא יכול להחליט לשחק עבור נבחרת אחרת. אם היה משחק במשחק רשמי כמו מוקדמות היורו או המונדיאל, הוא לא היה יכול לעבור.
האם זוהי הבחירה הנכונה עבורו? הסתכלנו על מקרי עבר מנבחרות שונות בעולם: ברהים דיאז הספרדי שמייצג את נבחרת מרוקו, איימריק לאפורט שייצג את נבחרת ספרד למרות השורשים הצרפתים ודקלן רייס שלמרות העובדה ששיחק בנבחרות הצעירות של אירלנד, מייצג את נבחרת שלושת האריות, וניסינו לקבוע האם זוהי ההחלטה הטובה ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו