הסערה סביב הפנדל של ברהים דיאס בגמר אליפות אפריקה לפני יומיים מסרבת להירגע. השחקן עצמו כבר הספיק להביע התנצלות על ההחטאה, שיש עוד כאלו הטוענים כי הייתה בכוונה, בעוד יש את אלו שנותנים ביקורת על כך שדיאס בחר לבעוט בצ'יפ חלש למרכז השער, היישר לידיים של אדוארד מנדי הסנגלי.
אותו צ'יפ, שנקרא פאננקה על שמו של אנטונין פאננקה, שהכריע כך את גמר יורו 1976 עבור צ'כוסלובקיה, הפכה לסוג של סמל סטטוס בעולם הפנדלים. כשזה נכנס, זה מרהיב. כשזה נעצר או יוצא החוצה, זה מביך. אנדראה פירלו, אגדת הכדורגל האיטלקי, כבש כך ביורו 2012 מול אנגליה וכשנשאל על כך אמר: "פנדלים זה עניין מאוד אישי. זה הרגיש שהצלחנו לתת להם מכה פסיכולוגית".
ב-BBC סקרו את בעיטות הפנדלים, כולל בדו קרב, בטורנירי המונדיאל והיורו השונים מאז 1966 ו-1980 בהתאמה והביאו לתוצאה שהיא ספק מפתיעה – אחוזי ההצלחה בבעיטות לאמצע הם הגבוהים ביותר מבין האופציות השונות עם 84% (לעומת 74% לצד ימין ו-78% לצד שמאל), אבל גם נבעטו לשם הכי מעט בעיטות (128 לעומת למעלה מ-300 לכל צד). גם באליפות אפריקה האחרונה הנתונים הראו כי עדיף לבעוט למרכז.
הביקורת על החטאת פאננקה נוטה להיות חריפה במיוחד. “אנשים מתלוננים כי הם רואים בזה משהו שונה”, אמר ל-BBC לי טראנדל, חלוץ עבר של בריסטול סיטי וסוונזי. לדבריו, מבחינה מעשית אין הבדל בין פאננקה שנעצרת לבין בעיטה לפינה שהשוער מנחש נכון, אך התגובה הציבורית שונה לחלוטין.
לדברי טראנדל, פאננקה מתאימה במיוחד לשלבים המאוחרים של המשחק, כששוערים נוטים לזנק לאחת הפינות. עם זאת, הוא מדגיש כי הטעות הגדולה ביותר היא שינוי החלטה תוך כדי ריצה. האפשרות לבעוט למרכז, הוא מסכם, אמורה דווקא להוסיף לחץ על השוער - גם אם במקרה של החטאה, היא מספקת מעט מאוד נחמה לבועט עצמו.

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
