העונה של ריאל מדריד תוכרע על דבר אחד - וזה לא קיליאן אמבפה

קשה להגדיר את ארבעת הימים האחרונים שלריאל מדריד. מצד אחד היה בהם חלק צפוי – קיליאן אמבפה ממשיך לכבוש,כולל שלושער ב-0:5 על קייראט, ארדה גולר נראה נהדר, הגנת טלאים בעקבות פציעות. מצד שני,התבוסה 5:2 לאתלטיקו מדריד בדרביחשפה שוב את הבעיות הגדולות של מדיניות המועדון ואת הקושי שלה בלמצוא נקודות חוזקה באיזורים שלא כוללים את רחבת היריב.

לפי סדר כרונולוגי, נתחיל בדרבי. מדיניות הרכש של ריאל, לרכוש את השחקנים הצעירים המוכשרים ביותר, עלתה לה ביוקר נגד דייגו סימאונה. דין האוסן ואלברו קאררס היו רחוקים מרמתם הרגילה ולא עמדו בלחץ. בנוסף, הניסיון להחזיר אתג'וד בלינגהאםלהרכב מוקדם מדי קרס והוא היה השחקן הכי חלש על המגרש.

אז אחרי המאניטה, ריאל יצאה למסע ארוך לקזחסטן עם הגנת טלאים שחסרה את אדר מיליטאו, דני קרבחאל, טרנט אלכסנדר ארנולד, אנטוניו רודיגר ופלראן מנדי הפצועים כדי להתמודד מול הקבוצה החביבה של מיודעינו עופרי ארד — מה שרבים הגדירו כמשחק בהזמנה.

הנקודה החיובית בהגנה הייתה חזרתו של דויד אלאבה. אחרי שהרבה אוהדים חשבו שהוא כבר לא ברמה הנדרשת, הוא חזר להרכב והעניק לריאל את הניסיון והיציבות שחסרו לה. דני סבאיוס, שפתח בהרכב אחרי הסאגה בקיץ שבה היה אמור לחזור לבטיס אך העסקה בוטלה, עשה משחק טוב, אבל מצביע על הבעיה באופן מובהק: האם אלה השחקנים שריאל באמת צריכה כדי לעמוד במטרות העונה? אנחנו בספק.

רבים מאמינים שהמועדון איחר ושהיה צריך כבר עכשיו להחזיר את ניקו פאס, שעושה חיל בקומו תחת הנהגתו של ססק פברגאס. הוא גם מהווה ריענון משמעותי לסגל המרשים של ליונל סקלוני בנבחרת ארגנטינה. גם הצורך בבלם מנוסה נוסף זועק לשמיים לאור הפציעות הרבות.

השחקנים המצטיינים במשחק היו שני אלו שפתחו את העונה בצורה יוצאת מהכלל – ארדה גולר וקיליאן אמבפה. הטורקי שיחק בביטחון, בגרות ושיפר מאוד את אחוזי הדיוק במסירות, לא טריוויאלי לשחקן שמחפש כל הזמן עומק. הוא הוסיף המון ניידות ובריחות בין הקווים, ובעיקר קריאת משחק ומסירות מפתח לאמבפה, שהיה בלתי ניתן לעצירה – שלושער מלאי ביטחון וקור רוח שהפכו אותו למנוע הצמיחה של המשחק. למרות היכולת הגבוהה של הכוכב הצרפתי, ריאל עדיין לא מצאה את ההרכב האופטימלי והיציבות הנדרשת בכל קבוצה שרוצה לרוץ לתארים, במיוחד בהגנה ובקישור.

לאחר השער הראשון, שהובקע על ידי החלוץ הצרפתי בפנדל, לשחקנים חזר הביטחון וריאל השתלטה על מרכז המגרש. אורליאן טשואמני תרם באופן משמעותי להנעת הכדור והפצתו לאזורים מסוכנים בהתקפה. מעבר לכך, אמבפה הוכיח שוב שהוא הלב של הפרויקט – הוא לא רק כבש (13 שערים העונה בכל המסגרות), אלא גם ניהל את המשחק ומשך שחקני הגנה ליצירת חורים. בראים דיאז, שנעדר עד כה, נכנס כמחליף, כבש והראה פוטנציאל לשינוי בדקות המשחק והאחריות שהוא מקבל תחת צ’אבי אלונסו, מה שיכול להיות חשוב להמשך העונה.

ההגנה לא עמדה למבחן וקיבלה יום חופשי אחרי החרפה בדרבי, אך אי אפשר להתעלם מהתמונה הרחבה יותר: לא רק הפציעות מרובות, אלא גם הסגל ההגנתי הנוכחי פשוט לא מספק את הדרישות של ריאל מדריד. הסיכון לפציעות נוספות יכריע כנראה את העונה, לאור קצב צבירת הנקודות המרשים של ברצלונה, היריבה המרה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

בשבת הקרובה יגיעו אלפי ישראלים לסנטיאגו ברנבאו, יאכלו שווארמה ב"פיתה מדרה" המפורסמת של השף אביב מזרחי ויקוו לשער של מנור סולומון, אבל עם היכולת שברצלונה מציגה, ריאל לא יכולה להרשות לעצמה עוד מעידה. את העבודה באירופה היא סיימה, עכשיו היא חייבת לעשות אותה גם בליגה.