תוך חמישה שבועות בלבד, עברה ליברפול מחגיגות האליפות ותוכניות לכבוש מחדש את אירופה, לאבל וצער עמוק. ב-26 במאי היא קיימה את מצעד הזכייה בתואר הקבוצה הטובה בפרמייר ליג, אבל כבר ב-3 ביולי התבשרה בהלם מוחלט על מותו של חלוצה דיוגו ז'וטה בתאונת דרכים, בה נהרג גם אחיו אנדרה סילבה.
הזעזוע שעוברים המייטירדס הציף לא מעט רגשות, והעלה לכותרות את השאלה הגדולה, איך ישפיע עליה האסון. מצד אחד מדובר במתכון להתרסקות, לעונת התאוששות אבודה. עם זאת, רבים חושבים שהשחקנים והצוות המקצועי יתאחדו ויתחזקו סביב הטרגדיה, וימצאו דווקא את כוחות העל להתחבר לעוד עונת שיא.
המאמן ארנה סלוט, אחרי עונת בכורה חלומית - איש לא חלם בקיץ 2024 שהוא יוביל את ליברפול לאליפות - יהיה אמון מעתה על מיקוד בצד המקצועי, ומציאת פיתרון קר לבעיות שנוצרו בחוליה הקדמית. התכנון המקורי היה להיפרד מדרוויין נונייס, שלא בא לידי ביטוי באנפילד, לסתום את החור הזה עם שם גדול ולהסתער על עונת 2025/2026.
בפועל, יש לו חלל עצום למלא. מותו של ז'וטה יצר סיטואציה עדינה ולא נעימה, שנכון לעכשיו תוקעת את הקבוצה עם הפלופ האורוגוואי, שכבר היה קרוב לחתימה בנאפולי או בכל מועדון שאינו ליברפול. בנוסף, סלוט רואה ושומע את האוהדים עצבניים על אחד מכוכביו המרכזיים, לואיס דיאס, ששידר "תחושת בגידה" לכל רחבי הצד האדום של המרסיסייד.
הקולומביאני, כובש מחונן ואחד שמרבה לבשל ולשגע את הגנות היריב, היה מהבודדים שלא טרח להגיע למסע ההלוויה של ז'וטה, מי שרבים חשבו שהוא אחד מחבריו הטובים. זה שלא שכח לכבוש ולעשות מחווה לדיאס בימים בהם אביו של הדרום אמריקני נחטף.
הכל חשבו שעל דיאס היה צריך לעשות כל מאמץ כדי להגיע לפורטוגל, אבל לא רק שלא עשה זאת, הוא תועד בימים שאחרי התאונה הקטלנית מבלה במסיבה של חברים, רוקד, שותה ונהנה מכל רגע. "הוא חסר בושה", האשימו גם במועדון האדום, ומאותו רגע נראה שנחצתה נקודת האל חזור - דיאס חייב לעזוב.
אף אחד לא יבכה
עוד לפני מותו של ז'וטה, הקולומביאני היה מבוקש בברצלונה, אבל ליברפול הקשתה על המעבר וידעה שהיא צריכה אותו לעוד עונה גדולה. כעת, ייתכן והוא יסיים את הקיץ כשחקן באיירן מינכן - יריבה פוטנציאלית של ליברפול בליגת האלופות - ובעיר של הביטלס אף אחד לא יבכה, אף אחד לא יקדיש לו שיר פרידה - לפחות לא אחד כזה שיוצא מהלב.
ועדיין, פיתרון של ממש סלוט עדיין לא מצא. האובדן של ג'וטה, נונייס שתקוע כמו עצם בגרון (למרות תקוות שיפרח), והשם הגדול הבא שעדיין לא הגיע, משאירים את דיאס בתוכניות של ההולנדי, וכמו האורוגוואי, דיאס יהפוך למצוי הלא רצוי, לגורם שיכול לפגוע במרקם החברתי של המועדון.
נדמה שדיאס מבין את מצבו. הוא אמנם מדבר כלפיי חוץ על מעבר כהתקדמות מקצועית בגיל 28 או הזדמנות להתנסות חדשה, אבל ברור שהוא סימן על עצמו איקס ברגע שלא כיבד את זכרו של ז'וטה. הקולומביאני לא מסתיר את רצונו העז לעזוב, השאלה היא אם ליברפול יכולה להרשות זאת לעצמה או בכלל יכולה להרוויח מזה, חוץ מסכום מכובד של עשרות מיליוני ליש"ט, בואך 100 מיליון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו