אחד המאמנים הזכורים ביותר לג’ון אובי מיקל מתקופתו בצ’לסי הוא אברהם גרנט הישראלי, שלדבריו השפיע רבות על הקבוצה – למרות שלא תמיד עשה זאת בדרכים שגרתיות.
גרנט הגיע תחילה לצ’לסי בתפקיד המנהל המקצועי, אך לאחר פיטוריו של ז’וזה מוריניו ב-2007 מונה למאמן הראשי, למרות שלא החזיק אז בתעודת הפרו הנדרשת. למרות הספקות סביבו, גרנט השתלב במהירות בתפקיד, הוביל את צ’לסי לרצף של 16 משחקים ללא הפסד, סיים עמה במקום השני בפרמייר ליג, והעפיל לגמר ליגת האלופות – שם הפסידה למנצ’סטר יונייטד בדו-קרב פנדלים במוסקבה.
"גרנט הוא אדם נהדר", סיפר מיקל. "הוא ידע שכשהוא נכנס לתפקיד, אנחנו רק בשלב הבתים של ליגת האלופות, אבל אז הגענו לגמר של 2008 מול מנצ’סטר יונייטד. ידענו שהוא לא חזק טקטית, ולכן ג’ון טרי, פרנק למפארד ודידייה דרוגבה היו אלה שדאגו שהכול יתנהל כמו שצריך".
מיקל טען: "הם הנהיגו את הקבוצה, דיברו עם השחקנים על המגרש וגם באופן אישי כדי לוודא שנגיע לגמר. הוא היה חכם מאוד. הוא הבין שכל מה שהוא צריך לעשות זה פשוט לדבר עם השחקנים, לנהל ולהדריך אותנו".
לצד ההצלחות, מיקל נזכר גם ברגעים משעשעים – כמו אותו מקרה בו גרנט בנה מערך טקטי ל־12 שחקנים, מבלי לשים לב. "הסתכלנו על הלוח ואמרנו – רגע, יש פה 12 שחקנים. והוא כזה: ‘באמת? יש 12? סליחה’", נזכר מיקל. "הוא מחק את זה, אבל נתן נאום שלם עם 12 שחקנים. איך הוא עשה את זה – אין לנו מושג. זה היה מטורף.
"זה מדהים איך הוא עשה את זה, כי אתה מזיז שחקנים על הלוח כדי להראות להם איפה הם אמורים להיות – והוא עשה את כל זה עם 12, בלי לדעת שיש אחד מיותר". מיקל הוסיף: "יש כל כך הרבה סיפורים, כמו הפעם שהוא הגיע עם ספר מלא טקטיקות. הוא היה עצבני ממשהו והטיח את הספר על השולחן".
