במשך עשרות שנים, אוהדי אייאקס אמסטרדם הניפו בגאווה את דגל ישראל ביציעי האצטדיון, כחלק מהזדהות עם המורשת היהודית של המועדון. מדובר על דגלים בגודל של 30 על 40 מטר, שהיו מכסים כמעט יציע שלם וליוו את אוהדי הקבוצה גם במשחקי החוץ.
הקשר בין אייאקס לקהילה היהודית באמסטרדם הוא עמוק. המועדון, שנוסד בתחילת המאה ה-20, פעל בשכונות עם ריכוז יהודי גבוה, ורבים מאוהדיו ומנהליו היו יהודים. במהלך השנים, אוהדי הקבוצה אימצו את הזהות היהודית כחלק בלתי נפרד מהתרבות האוהדים, כולל שירים, סמלים ודגלים.
האיסור של משטרת הולנד
המתיחות הגיעה לקבעה שיאה כאשר המשטרה החליטה להגביל את השימוש בדגלי ישראל באצטדיון, כדי למנוע פרובוקציות והתנגשויות בין אוהדים. ההחלטה עוררה מחלוקת, כאשר חלק מהאוהדים ראו בה פגיעה בחופש הביטוי ובזהות המועדון.
בשנת 2003, בעקבות מתיחות גוברת וחשש מהתססה, המשטרה ההולנדית אסרה על הכנסת דגלי ישראל בגודל מעל 2 מטרים לאצטדיון, בטענה שהדבר גורם לתסיסה בקרב אוהדי הקבוצות היריבות. למשחקי החוץ של הקבוצה נאסר על האוהדים לחלוטין להביא עימם את דגלי ישראל.
הפוגרום באמסטרדם
הקשר בין ספורט, זהות יהודית ואנטישמיות באירופה ממשיך להיות נושא רגיש. באירועים מאוחרים יותר, כמו הלינץ' שבוצע באוהדי מכבי תל אביב בנובמבר 2024, ניכר כי המתיחות והאנטישמיות במגרשי הכדורגל וברחובות אירופה גואה.
ספורטאים ואוהדים ישראלים חווים גילויי אנטישמיות ועוינות שהגיעו לשיאם באמסטרדם, ונדמה שהספורט משמש אמצעי נוסף להביע מחאה נגד פעולות צה"ל בעזה.

