ב-15.9.24, אחרי ההפסד 1:0 של טוטנהאם לארסנל בדרבי הצפון לונדוני, אנג' פוסטקוגלו ניגש למצלמות ואמר: "אני בדרך כלל זוכה בתארים בשנה השנייה שלי". לאחר מכן הוא ניגש ל'סקיי ספורטס' ותיקן את עצמו: "זה לא בדרך כלל, אני תמיד זוכה בתארים בשנה השנייה שלי. לא הייתי אומר את זה אם לא הייתי מאמין בזה". שמונה חודשים עברו והערב (רביעי), המאמן האוסטרלי הוכיח שהוא צדק.
התרנגולים זכו בתואר ראשון מאז גביע הליגה ב-2008, שהיה השני שלהם במאה ה-21, ולראשונה מזה 41 שנה גם הצליחו להכניס לארון הגביעים גם תואר אירופי עם ניצחון 0:1 על מנצ'סטר יונייטד, שעד היום לא הפסידה העונה בליגה האירופית. הסן מאמס בבילבאו התמלא באנגלים לבושים בלבן ובאדום בציפייה לראות את הקבוצה שלהם נותנת קצת נחת אחרי עונת בלהות בפרמייר ליג, אבל רק הספרס יצאו עם הגביע הכסוף.
זה היה משחק מוזר. הרמה של קבוצות שמדורגות 16 ו-17 בליגה המקומית לא התאימה את המעמד. יונייטד ניסתה לשחק כמו קבוצת צמרת שנמצאת בתחילת דרכה, כזו שעם קצת יותר כישרון הייתה יכולה לטייל בדרך לתואר קליל, אבל את העונה הזו של השדים האדומים אין אחד שיעדיף לא לשכוח.
אז השליטה לאורך 80 דקות הייתה אדומה, אבל החומה לבנה עמדה לרוב בצורה. בניגוד לסגנון ההתקפי בו האמין פוסטקוגלו לאורך כל התקופה בטוטנהאם, קבוצתו הלכה אחורה ובנתה על מתפרצות במחשבה שהטעות תגיע.
בדקה ה-42, הטעות הגיעה. פפה סאר שלח כדור רוחב מדויק לאיזור השער וברנן ג'ונסון, אחד השחקנים שחטפו הכי הרבה שנאה מהאוהדים העונה, ניסה להשתלט. הכדור ניתז לידו של לוק שואו, הטעה את אנדרה אוננה וספק נגיעה של הקיצוני הוולשי הובילה לשער היחיד בהתמודדות.
יונייטד ניסתה הרבה, במגוון דרכים, אבל מיקי ואן דה ון היה שם בשביל להציל בצורה הירואית כדור מקו השער. אחרי הארי קיין, גם חברו יונג מין סון חוגג תואר ראשון בקריירה. מי היה מאמין שזה יקרה באותה עונה ובשתי קבוצות שונות. שניהם ישחקו בליגת האלופות בעונה הבאה, למרות שבאיירן מינכן זכתה באליפות וטוטנהאם תסיים צמודה לקו האדום באנגליה, בזמן שרובן אמורים יצטרך לבנות את יונייטד מחדש.
