הסקורר החדש של נבחרת איטליה מוכיח: אף פעם לא מאוחר לממש את הפוטנציאל

כששחקן מסומן להיות כוכב על כבר בהיותו נער צעיר ומוכשר, נדמה שכל שנה שבה הוא לא מצליח לממש את הפוטנציאל שלו רק שמה לו יותר ויותר משקולות על הרגליים. כל משחק רע שלו הופך לסיפור, כל החטאה במידה ואתה חלוץ עושה רעש גדול, הסבלנות וההילה שאופפת אותך נעלמת ואנשים מסביב מתחילים לפתח אנטגוניזם.

מי שחווה בשנים האחרונות על בשרו את התחושות האלה הוא מויסה קן. הילד שנולד באיטליה להורים מחוף השנהב קיבל הזדמנות בבוגרים של יובנטוס כבר בגיל 16, אבל בשמונה העונות האחרונות בעיקר חיפש את עצמו. הוא סבל מחוסר יציבות, חוסר מזל, התקשה להוכיח את עצמו, ורבים בארץ המגף כבר הסתכלו עליו כ"מקרה אבוד".

הקיץ, אחרי שנים לא פשוטות, הוא החליט בעצת סוכנו לחתום בפיורנטינה. לא מועדון על, אבל כזה שבשנים האחרונות הגיע לשני גמרים בקונפרנס ליג ולגמר הגביע האיטלקי ושואף לחזור לימיו הגדולים משנות ה-90. נכון לאמצע חודש נובמבר, קן נמצא בנסיקה מדהימה שהופכת אותו לאחד החלוצים הטובים באירופה וגורמת לאנשים שתמכו בו לאורך השנים להתרגשות גדולה.

קן מדורג במקום השני בטבלת הכובשים בליגה האיטלקית עם שמונה שערים ויש לו 12 בסך הכל בכל המסגרות. הסגולים ממוקמים במקום השלישי בטבלת הסרייה א', נקודה אחת פחות מהמוליכה נאפולי, כשבמחזור האחרון הוא כבש את השלושער הראשון בקריירת הבוגרים שלו מול ורונה.

לא מעט אנשים שרואים כעת את הפריחה של קן גאים בו כי הם יודעים שלמרות שהוא בסך הכל בן 24 הוא עבר כמות של אתגרים שיכולים למלא כבר עכשיו אוטוביוגרפיה מוצלחת במיוחד. כשהיה בן 4 ההורים שלו התגרשו ואימו חזרה איתו ועם אחיו לכמה שנים לחוף השנהב, הוא לא ראה את אביו תקופה ארוכה והיה צריך לדאוג לעצמו. גם כשחזרו לאיטליה, אימו עבדה כל שעות היממה בבית חולים כדי להסתדר בזמן שאחיו הגדול, ג'ובאני, שיחק כדורגל בליגות הנמוכות והוא גידל את עצמו.

מבחינה מקצועית, כשקיבל כבר הזדמנות ביובה והחל להראות את העליונות הפיזית המדהימה שלו ואת מה שיש לו ברגליים, הגברת הזקנה מכרה אותו לאברטון כדי לפנות כסף בקופת המועדון וכי היה עומס בהתקפה. באנגליה הוא לא הצליח להתאקלם, ובפ.ס.ז' שאליה הושאל הוא אמנם רשם יכולת לא רעה, אבל הצרפתים לא רצו לרכוש אותו והדבר גרם לו לאכזבה גדולה.

כשחזר ליובנטוס הוא נאלץ להתמודד עם גזענות, קיבל ביקורת על ההתנהגות שלו מחברו לקבוצה לאונרדו בונוצ'י שטען כי הוא מתעסק בהכל פרט לכדורגל, וגם למסימיליאנו אלגרי, שאצלו רשם את הופעת הבכורה בבוגרים, לא הייתה אליו יותר מדי אמפטיה. "אני בן 24 אבל אני מרגיש לפעמים שהספקתי הכל. לא בכדורגל, אלא בחיים, בטח בהשוואה לילדים אחרים באמצע שנות העשרים לחייהם. יחד עם זאת - לעולם לא תשמעו אותי אומר שהיו לי חוויות קשות, אני מוצא טוב בכל דבר".

ההסתכלות האופטימית הזו היא הדבר שאפשר כנראה את התנאים להתפוצצות של קן בארטמיו פרנקי העונה והחיבור בין הצדדים נראה נפלא. מאז המכירה של דושאן ולאחוביץ' ליובנטוס בתחילת 2022 לסגולים היה חסר חלוץ פורה, וכשהוא מקבל את הביטחון ממאמנו רפאלה פלאדינו הוא רושם את העונה הטובה ביותר שלו באיטליה אי פעם, כשבקושי הגענו לשליש עונה.

קן סיפר לא פעם שהעריץ בילדותו את רונאלדו הברזילאי ואת חלוץ אינטר לשעבר אובפמי מרטינס, אבל כל חלוץ שמתחיל לכבוש שערים בקצב במדים הסגולים של פיורנטינה, ישר מקבל אזכור לגבריאל באטיסטוטה, אולי גדול החלוצים בהיסטוריה של המועדון - בתקשורת, מזקני המערכת וברחובות. בזמן שאחרים יכולים להילחץ מזה, את קן זה רק מדרבן. "צפיתי בכמה סרטונים של באטיסטוטה ולוקה טוני אחרי שחתמתי. פירנצה תמיד הייתה עיר כדורגל, חשוב לי מאוד גם לדעת את העבר שלה ואני מקווה מאוד להגיע לרמה שלהם".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

כעת, במקביל להצלחה בקבוצה, קן רוצה לתקוע יתד גם בנבחרת איטליה. אחרי שלא היה חלק מהסגל ביורו 2020 שבו זכו האזורי וגם לא ביורו האחרון, אחת המטרות הכי גדולות שלו היא להיות חלק משמעותי בסגל של לוצ'יאנו ספאלטי במונדיאל 2026. "החולצה של איטליה חשובה לי מאוד אחרי מה שהמדינה הזו עשתה עבורי. אני חייב להראות שמגיע לי להיות שם". הערב מול צרפת, בקרב על ראשות הבית הישראלי בליגת האומות, תהיה לקן הזדמנות לעשות עוד צעד למקום שבו חלם להיות מאז שהוא זוכר את עצמו. המקום שבו האנשים שהאמינו בו חלמו שהוא יהיה.