מיוחדת: הסוד שהופך את פורטוגל למועמדת מובילה להניף את הגביע

העיר גלזנקירכן מרגשת אם כדורגל מודרני כבר מרגש אתכם קצת פחות. שאלקה היא מרכז החיים בה והסיבה לחיים בה - קבוצת ליגה שנייה ללא אליפויות כבר כשמונה עשורים, שעדיין מושכת יותר מ־50 אלף צופים למשחקיה, למרות הצל של היריבה המקומית המפלצתית בורוסיה דורטמונד.

"את שאלקה ייסדו עובדי המכרות. דורטמונד היתה מועדון בורגני שנוסד בחצר של כנסייה. שאלקה תמיד היתה הקבוצה של כורי הפחם, והתמיכה בה משתרעת הרבה מעבר לגלזנקירכן", אומר ארנסט, אוהד מקומי. הוא היה באצטדיון קצת לפני חג המולד ב־2018, כשגושי הפחם האחרונים שנכרו באזור הובאו בידי הכורים בסיר ברזל למרכז המגרש, אחרי שנסגר המכרה האחרון. הצופים עמדו בדמעות. דרך חיים של דורות הסתיימה.

את המסך הגדול ב־Fan Zone, שבו צפינו בהולנד נגד אוסטריה, הציבו למרגלות מגדל מכרה. זה מקום שבו שוטרת אומרת למלצרית למה ה־VAR המטופש צריך שלוש דקות כדי לאשר שער ברור של ממפיס דפאי.

גלזנקירכן היא גם זיכרון מתוק של הכדורגל הפורטוגלי. עשרות אלפים עשו את דרכם מפורטו וגרו באוהלים בפארקים כשקבוצתם הביאה לפורטוגל את גביע האלופות האחרון שלה, בניצחון 0:3 על מונאקו ב־2004 - גביע האלופות האחרון לקבוצה מחוץ לארבע הליגות הגדולות באירופה.

מאמן עדיין אלמוני, ז'וזה מוריניו, אימן אז את פורטו, ושמו עלה גם במסיבת העיתונאים אתמול, לקראת המשחק מול גאורגיה. מתברר שרוברטו מרטינס היה רק האופציה השנייה של ההתאחדות הפורטוגלית, שרצתה לתת את התפקיד למיוחד לשעבר.

"זה כבוד להיות אופציה שנייה אחרי מאמן כל כך גדול", עונה מרטינס הספרדי, לא עושה מעצמו עניין גדול מדי. לשאלה אחרת הוא משיב שהוא רק לומד את החשיבות של הסלסאו. "לא יכולתי לדמיין לעצמי כמה הנבחרת הזו חשובה למהגרים הפורטוגלים פה בגרמניה. יש לנו אחריות מאוד גדולה עם הנבחרת הזו", הוא אומר.

אני שואל אותו אם כאחד מהמאמנים בני־המזל פה, עם סגל ברמת קבוצת־על בליגת אלופות, שכולל עומק ואיכות בכל אזור במגרש, הוא בוחר שחקנים לפי מערך או מערך לפי שחקנים. "יש מאמנים שהכל אצלם מאוד נוקשה וקשוח. מאוד חשובה להם השיטה שלהם. אני לא כזה, אני קודם כל אוהב גמישות טקטית. הסגל שיש לי פה מלא בכל כך הרבה שחקנים איכותיים ואינטליגנטים, שמחויבים מאוד לחולצת הנבחרת. אז אני יותר בגישה של התאמת המערך לשחקנים", עונה מרטינס.

"השיאים רודפים אחריו"
מרטינס לא מתחייב לגבי ההרכב הערב, אבל השחקן שהביאה הנבחרת למסיבת העיתונאים הוא ז'ואאו פליקס - לגמרי מחליף אפשרי לכריסטיאנו רונאלדו במשחק שעבור פורטוגל הוא לפרוטוקול. אגב, במצב דומה, אחרי שני ניצחונות עם בלגיה ביורו הקודם, הוא ערך שינויים גורפים בהרכב אבל השאיר בו את הכוכבים הגדולים. אז, כמו הפעם, יש גם את עניין הפייר־פליי, וגאורגיה תעפיל לנוקאאוט אם תנצח.

ז'ואאו פימפים, עיתונאי "אה בולה" הפורטוגלי, מקווה שהמאמן ייתן לכוכבים לנוח, אבל אומר שהציבור מאוחד לחלוטין סביב החלטות המאמן כרגע, וששאלות כמו "רונאלדו המבוגר, כן או לא?" הן לא משהו שבכלל דנים בו בפורטוגל. "רונאלדו הראה במשחק האחרון שהוא בא לשחק ב־100 אחוז למען הנבחרת, אבל אפילו כשבישל לברונו ממצב כל כך נוח - הוא שבר עוד שיא (הוא מתכוון לשיא הבישולים ביורו). השיאים רודפים אחריו", הוא אומר.

אחד מהדברים שנותנים לו תקווה הוא צוות הקישור של ברנרדו סילבה עם ברונו פרננדש, עושי המשחק בשתי הקבוצות של מנצ'סטר. "סילבה הוא המנהיג השקט של הנבחרת הזו. הוא לא מדבר המון, אבל הוא מוח כדורגל נדיר. וברונו הוא מי שחושב גול־גול־גול - תמיד קדימה", אומר פימפים.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

הרבה נבחרות אופטימיות כאן בגלל דור זהב או דרך משחק מסוימת. בפורטוגל מרגישים שיש להם את כל ארגז הכלים.