אוהדי נבחרת טורקיה צבעו באדום וסהר את כל "הקיר הצהוב" של אוהדי בורוסיה דורטמונד, אולי היציע המרגש ביותר באירופה. וגם על היציעים לאורך המגרש וחלק מהיציע ממול הם השתלטו - והשאירו לפורטוגל רק את האזור מאחורי השער שאליו תקפה במחצית הראשונה.
בהכרזת ההרכבים הם מטביעים ברעש מחריש אוזניים את שמות שחקני פורטוגל. מלבד מספר שבע. הקהל כולו שואג את שמו של כריסטיאנו רונאלדו ואפשר לראות הרבה חולצות עם שמו על הגב - של ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד, פורטוגל - גם בין אוהדי טורקיה.
שלט גדול ביציע אפילו מתחנן "רונאלדו בוא לפנרבחצ'ה". אחרי הכל אנחנו ביורו. פה אין את ליאו מסי שיגנוב פוקוס. ומחויבים ככל שיהיו לדגל שלהם - גם הטורקים יודעים מה הם רואים. את השחקן הגדול ביותר שנולד באירופה מאז שהטלוויזיות צבעוניות.
"כמה שנים אתה עוקב אחרי רונאלדו?", אני שואל אוהד בשם חסן שמתגורר בדואיסבורג הקרובה. "מתמיד! ממנצ'סטר, מדריד, יובה, גם בנבחרת, גם כשחזר למנצ'סטר. יש לי חולצה שלו מכל מועדון. ראיתי כמעט כל משחק".
ראית פעם משחק שלו מסעודיה?
"זה לא".
"הוא הכוח שלנו"
היציע הפורטוגלי עמוס דגלים אקזוטיים. דגלי המחוזות, הערים, המועדונים ועוד. קרולינה מניפה עם דמעות בעיניה את הדגל הצהוב־כחול של מדיירה. הארכיפלג האוטונומי המרוחק באוקיינוס. שם ב־1985 בא לעולם כריסטיאנו רונאלדו. אזור ששנים סבל מרגשי נחיתות מערכתיים ותחושה שארץ האם זורקת לשם את כל מי שמוצלח קצת פחות. היא שמחה מאוד לדבר לעיתון ישראלי.
ניגש לעניין, מה המשמעות של רונאלדו עבור מדיירה?
"המשמעות שלו עבורנו עצומה. הוא הכוח שלנו. הוא הסיבה שאתה חייב להמשיך להילחם עבור החלומות שלך. הוא מסר חשוב ביותר עבור צעירים שבכוח הרצון. בכוח האמונה אתה יכול להשיג ממש הכל. הוא בא ממשפחה כל כך ענייה והוא האמין. הוא אומר לאנשים, 'אל תוותרו על החלומות שלכם'".
הוא מגיע לאי לפעמים?
"הוא מגיע באירועים חשובים. כמו יום ההולדת של אמא שלו".
אנשים צופים במשחקים שלו מסעודיה?
"זה אין לי מושג".
רגע לפנתיאון הפורטוגלי
המשחק מתחיל, ללא ספק האווירה המחשמלת ביותר ביורו, אבל אז מתעוררת בעיה מסוימת לצופה הנייטרלי. בפורטוגל משחקים כמה מהמשובחים שבשחקנים מהמועדונים הגדולים ביותר. לטורקיה אין שחקן ששווה זימון לנבחרת פורטוגל. ההתלהבות יוצרת מצב אחד לטורקיה, ואז האיכות מייצרת שער לפורטוגל, והפחד מהאיכות מביא לשער עצמי הזוי.
פורטוגל עוד לא תפורה היטב כמו שכנתה ספרד. כנראה לא מתוחכמת טקטית כמו גרמניה. אבל יש בה יותר גוון, קשיחות, אתלטיות. כמה שחקני גווארדיולה - סילבה, קאנסלו ודיאס - נותנים לה סדר. ברונו ורונאלדו נותנים את הכאוטי והבלתי צפוי. כן, היא עוד צריכה להתחבר אבל לכן צריך לקחת אותה בחשבון: היא נבחרת חזקה מאוד עוד לפני שממש התחברה.
אבל - שואל כל פרשן ממונטוודיאו ועד ריקאוויק - האם נוכחותו של רונאלדו והאגוצנטריות כביכול, והמרדף המטורף שלו אחרי שיאי הבקעה יערערו את הנבחרת?
כריסטיאנו רונאלדו יוצא לאגפים, עוזר בסגירה, נמצא ברחבות החמש בקרנות הגנתיות. אבל לא, הוא לא נראה אותה מכונת הבקעה. ואז בדקה ה־56 קו הנבדל של טורקיה מאחר. רונאלדו לבדו מול באיינדיר והאצטדיון מחכה לשער ביורו שישי ברציפות.
"את הרגע הזה צריך להראות בכל אקדמיה בעולם. מבקיע שערים כל כך עצום, פשוט מגלגל את הכדור לברונו כדי שיבקיע. רגע קלאסי של כדורגל פורטוגלי", אומר מאמן הסלסאו רוברטו מרטינס במסיבת העיתונאים.
רונאלדו הפך בכך למלך המבשלים בהיסטוריה של היורו. המסר אמור להיות מהדהד. הוא לא בא עבור שערים. הוא לא בא עבור שיאים. אבל עם רונאלדו אנשים משתכנעים רק עם גביעים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו