על רצפת הרכבת, ג'ק סיפק במבט בודד את מה שעובר על הסקוטים לאחר התבוסה

אחרי שלושה לילות מדהימים במינכן, הבוקר (שבת) קמתי לבוקר קריר ויצאתי לתחנת הרכבת המרכזית של בירת בוואריה, שלא רחוקה מהמלון ששכנתי בו, במטרה להגיע לדיסלדורף.

למטה, מחוץ לדלת הכניסה, ראיתי את כריס, סקוטי חביב מעשן סיגריה כשהוא עדיין עם חולצה של נבחרתו. שאלתי אותו איך יכול להיות שהוא ויתר בני עמו כבר כמה ימים ברצף לובשים רק חולצות של הנבחרת שלהם. "לכל אחד יש 2, 3 לפעמים גם 4 חולצות של הנבחרת, כל פעם שיוצאת חולצה חדשה מזמינים אז הבאנו את כל האוסף". "ערב קשוח אתמול, אה?", ניסיתי לרכך את המכה מהתבוסה לגרמניה. כריס הסכים אבל הבטיח שנגד שווייץ המצב ישתפר.

הרכבת שלי, שהייתה אמורה להיות ישירה ממינכן לדיסלדורף, בוטלה, אז נאלצתי לעלות על אחת אחרת, כזאת שעוצרת בשטוטגרט. בגלל שעליתי עליה רגע לפני סגירת הדלתות לא באמת היה לי מקום לשבת, אז התיישבתי על הרצפה בסמוך לאחת מדלתות הכניסה. שאלתי את עובדת הרכבת אם אין מצב לשדרג אותי לאחת מהמחלקות הראשונות והיא אמרה "לא" עם מבט של מקפיא. כזה של סאוטר - חברה מקומית עם מוצרי איכות שאפשר להיתקל בהם גם בישראל.

לשמחתי לא הייתי היחיד שלא מצא מקום לשבת, אז לידי התיישב בפוזיציה דומה ג'ק בן ה-25. אוהד סנט. ג'ונסון, כן הקבוצה שדוד קלטינס שיחק בה בשנה האחרונה לא בהצלחה גדולה. רציתי לדעת מה הוא חושב על הקשר שלא מתרומם בשנים האחרונות והוא אמר שהוא לא מדהים, אבל כל הקבוצה שלו לא להיט בלשון המעטה. ג'ק נוסע לפגוש חבר בפרנקפורט. הרכבת המקורית שלו הייתה שעתיים לפני שהוא עלה על הרכבת איתי, אבל הוא איחר אליה. הוא לא האשים את האלכוהול, אני כמעט בטוח שיש קשר.

ומה בנוגע לטרחה שהנבחרת שלו קיבלה על הראש? "אני חושב שזה היה שילוב גם של גרמניה מיוחדת וגם של הופעה חלשה מאוד שלנו". מה שהצחיק אותי, למרות שצחקתי בלב, זה שכששאלתי אם הוא מאמין לקראת המשחקים הבאים מול שווייץ והונגריה הוא עשה פרצוף של אחד שממש לא חושב שיהיה יותר טוב. שאלתי אם ברביעי הוא יגיע לקלן למשחק נגד השוויצרים והוא אמר שכן. רק שיספיק לרכבת.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אגב, ג'ק כמובן לא הסקוטי היחידי ברכבת הזאת. מסתובבים פה כמוהו לא מעט סקוטים שעושים את דרכם לקלן ובכל רגע נתון רואים מישהו אחר מהם קם למזנון הרכבת וחוזר עם שתיים, שלוש בירות ביד. רגע לפני שעליתי לרכבת וקניתי כריך, עמד לפני בתור בחור שביקש מהמוכרת בירות. "כמה" היא שאלה אותו. "20" הוא ענה וגרם לכל התור לצחוק בקול.