פעם, תלבושת כדורגל נועדה לצרכים פרקטיים בלבד. היום היא הרבה יותר מסתם כסות לגוף. מדי הנבחרות המתחרות ליורו 2024 משלבים קריאת כיוון אופנתית ואמירות אידאולוגיות של המדינות השונות. לעתים, ניתן לראות בהן אפילו בבואה של זהות לאומית.
כמקובל, כל הנבחרות יביאו עמן לטורניר שני סטים של מדים – תלבושת ותלבושת חוץ. תלבושות הבית של מרביתן נעשו בצבעים המסורתיים המזוהים כל כך עם המדינות (כחול לאיטליה, כתום להולנד וכו'). תלבושות החוץ, לעומת זאת, מאפשרות דרור גדול הרבה יותר בבחירת הצבע הדומיננטי. כך, למשל, נבחרת אנגליה התאבזרה בתלבושת חוץ בצבע סגול. למה סגול? בנבחרות שלושת האריות ישיבו לכם שזה כי זה מה שיוצא אם מערבבים את האדום והכחול.
את פרס היצירתיות של היורו תקטוף בוודאות תלבושת החוץ של בלגיה - חולצת תכלת עם צווארון לבן בסגנון רטרו, מכנסיים חומים וגרביים לבנים. אין לה קשר לצבעי הלאום בל בלגיה, אבל קשר הדוק לאחד מסמלי התרבות שלה דווקא יש. המדים שבהם ישחקו לוקאקו חבריו הם העתק מושלם של טינטין, דמות הקומיקס המפורסמת מאת הקריקטוריסט הבלגי הרז׳ה. הספרדים בחרו לתלבושת חוץ צבע חוף – גוון בהיר מאוד של צהוב שמעורר אסוציאציה של חול פסטורלי באחד מחופי ספרד. הרושם מתעצם אם מבחינים שהבד מקושט בדוגמה סמלית של גלי ים וחול.
מדי החוץ של המארחת מפתיעים אף יותר. גרמניה מעולם לא שיחקה בשילוב פסיכודלי של ורוד וסגול. הוגי המדים מסבירים שהם משקפים את הדור החדש של האוהדים ומזכירים שבכל זאת יש בהם נגיעה לעבר: המשולשים המחודדים במפגש של ורוד וסגול מזכירים את מתאר כנפי הנשר, הסמל המסורתי של גרמניה. הואיל ולגרמניה אין בלעדיות על הנשר, בפאטרן המאיים משהו של העוף הדורס הזה מתהדרים גל שני הסטים של מדי נבחרת אלבניה.
הצבעים של דנמרק - אדום ולבן - לא יפתיעו איש, אבל ההפתעה טמונה באותיות הקטנות, תרתי משמע. שני הסטים מכילים את השמות של כל מועדוני הכדורגל של דנמרק, 1535 במספר, כתובים בכתב זעיר ביותר. המיקוד המקומי של הדנים בא לידי ביטוי גם בבחירת יצרנית המדים. בניגוד לנבחרות אחרות, לא מדובר בתאגיד רב לאומי כמו נייקי, פומה או אדידס, אלא במותג דני צנוע בשם Hummel.
אותיות מוכמנות במידה זו או אחרת מופיעות גם במדים של נבחרות אחרות. בחלק האחורי של צווארון במדי איטליה תמצאו את המילים "איטליה קראה!", ציטוט פטריוטי מן ההמנון האיטלקי. הצווארון ההונגרי נושא את הכיתוב המלכד "רק ביחד".
המחווה במדים של נבחרת דנמרק:
לבטא גאווה לאומית אפשר גם בלי מילים. הפורטוגלים יעשו זאת באמצעות חולצת החוץ שלהם, אשר נראית כמו אָזוּלֵז'וּ, אריח קרמיקה מצויר בגוונים של לבן וכחול שמזוהה עם פורטוגל. הסקוטים ילכו על חולצה שמזכירה את טארטן, דוגמה מסורתית של פסים אופקיים ואנכיים האופיינית לאומה הקלטית, ובמיוחד לקילט, חצאית הגברים שלה. בחולצות הצרפתיות יזכה לשדרוג סמל התרנגול המפורסם – הפעם הוא יהיה גדול ובולט יותר.
החולצות של נבחרת אנגליה (הן הלבנות המוכרות של מדי בית והן הסגולות של מדי חוץ) עלולות להפוך לשערורייה הגדולה של היורו. על פי ההערכות, רוב האוהדים האנגליים שיבואו למשחקים בגרמניה כבר הצטיידו בהן, ולא בהכרח בחולצות הרשמיות היקרות אלא בזיופים הזולים מתוצרת סין. החוק האנגלי אינו מעניש על לבישת חולצה מזויפת; דיני זכויות היוצרים המחמירים של גרמניה דווקא כן. הקנס על כך עלול להגיע ל-5000 אירו.
מי שייאלץ לשלם על חולצה מזויפת, יוכל אולי לפצות על כך בחיזוי הזוכה בטורניר. תאמינו או לא, חברות הימורים מסוימות רומזות שלצבע יש השפעה על סיכויי הניצחון ביורו. סטטיסטיקה יבשה מלמדת שהכחול יכול להיחשב לצבע המזל של יורו: ב-8 מתוך 16 הגמרים של אליפויות אירופה שיחקה נבחרת שחולצותיה כחולות. ב-5 מהגמרים האלה היא גם ניצחה. אם נתמקד ביצרנית המדים, הרי שהדומיננטיות של אדידס בולטת לעין: הנבחרות שצוידו בתלבושת שלה זכו ב-8 מתוך 11 טורנירים בארבעת העשורים האחרונים.
