ברק בכר הוא מטאור אימון. הוא הצליח בצורה נהדרת מהרגע שאיזי שרצקי החליט להקפיץ אותו מהנוער לבוגרים של קריית שמונה. בכר הנהיג כדורגל נהדר והביא את הקבוצה לשני גמרי גביע, זכה פעם אחת, כשהוא משדרג שחקנים, מפגין גמישות טקטית ומחשבתית ומשחק כדורגל התקפי.
גם בהיבט של בחירת קבוצות ותזמון ההגעה אליהן, אלמנט קריטי בקריירה של מאמן, בכר הצטיין. הוא לקח את הפועל ב"ש בקיץ שלאחר התבוסה הקשה בגמר הגביע למכבי ת"א, אבל גם אחרי שזו ביססה את מקומה בצמרת הכדורגל הישראלי, בנתה שדרה מרכזית חזקה ורק הייתה צריכה את התוספות הקטנות בסגל (טוני וואקמה) ובצד הטקטי והניהולי.
משם, אחרי שהפריח את הנגב, הגיע למועדון הכי רעב בכדורגל הישראלי, מכבי חיפה אחרי עשור שחון, כשזה החל להתייצב תחת מרקו בלבול והיה צריך את התוספת הקטנה (אבל כזו שרק מעטים יכולים להביא) שתאפשר לו להתגבר על היריבה הגדולה מת"א ואכן הוא עשה את זה בענק.
אז אחרי שעשה הכל בישראל, החליט בכר לעשות את הצעד הגדול ולנסות להצליח מעבר לים, מה שמעט מאוד מאמנים ישראלים הצליחו בו. הצלחה מחוץ למדינה שגדלת בה, היא משימה לא פשוטה ולאו דווקא בהיבט של הכדורגל. מנטליות שונה, סגנון עבודה אחר, העברת מסרים בשפה שאינה שפת אם והכרת השטח מבחינה מקצועית, מבחינת יחסים בחדר הלבשה וכאן הגיעה הנפילה של בכר (מבחינה מקצועית כמובן. כלכלית, בכר קיבל הצעה שקשה מאוד לסרב לה).
בכר הלך למועדון שמשחק בליגה חלשה יחסית, שולט בליגה שלו ללא מיצרים (שש אליפויות ברצף), שהסטנדרטים שלו להצלחה ושיפור הם מאוד אבל מאוד מצומצמים ומתנקזים למעשה לארבעה משחקים – שניים בליגה (דרבי) ושניים בליגת האלופות (מול המדורגת בדרג הרביעי).
יותר מזה, הוא הגיע אחרי מאמן שזכה באליפות בפער של 20 נקודות כשהוא משיג יותר מ-91% הצלחה בליגה. מועדון שאין בו סבלנות לתת לבכר להסתגל, ללמוד את המערכת ולהתאים את עצמו למסגרת שהוא לא מכיר ומראש לא היה לו כלל מרווח לטעויות.
הכוכב מכרה שחקנים ב-13 מיליון וקנתה ב-12.4. היא איבדה שני שחקנים בתפקידים קריטיים. בלם שנמכר לזניט ב-8 מיליון יורו ושוער, שהוא גם קפטן ומנהיג שבכר שחרר, הביא במקומו את עומרי גלזר כרכש אישי שלו וככה גם הגדיל את הסיכון לביקורת.
הקבוצה אמנם התחילה טוב (4 ניצחונות ליגה, 1:16 בשערים), אבל אז הגיעו שני הפסדי ליגה בשלושה משחקים וכל המבנה של בכר החל להתערער. בכר ניסה לשחק פתוח ולוחץ בליגת האלופות, אבל חוסר הביטחון מהליגה זלג גם לאירופה והכוכב סיימו עם מאזן מאכזב של נקודה משישה משחקים, ושם היה ברור ששעון החול התהפך ופיטורים הם עניין של זמן.
הפיטורים ממש לא אומרים שבכר לא יכול להצליח מעבר לים. אין לי ספק שהוא יקח את הזמן, ינוח, ילמד מהשגיאות ובפעם הבאה שתהיה לו הזדמנות לאמן מעבר לים ותהיה, הוא יבחר במקום שבו היכולת שלו להרוויח ולשדרג מקצועית תהיה יותר גבוהה.
גם פפ גווארדיולה, גדול מאמני הכדורגל בכל הזמנים, לא נחשב להצלחה מסחררת בבאיירן למרות שלוש אליפויות וכדורגל מהחלומות, בגלל שהוא הגיע רגע אחרי שהקבוצה לקחה טרבל עם יופ היינקס. אז נכון, בכר הוא לא פפ, אבל מכאן הוא יוכל רק להתקדם, כי מי שלא מנסה, לא טועה ובכר ניסה, טעה, למד ובפעם הבאה, דברים יראו אחרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו