ההפסד של נבחרת ברזיל הלילה (בין שלישי לרביעי) ליריבה המושבעת ארגנטינה היה הרבה מעבר לסתם הפסד ליריבה הכי גדולה שלה בהיסטוריה. היה זה ההפסד הביתי הראשון של הסלסאו אי פעם בקמפיין מוקדמות מונדיאל, זה היה ההפסד השלישי ברציפות בקמפיין המוקדמות הנוכחי של גביע העולם ב-2026, והחמישי מתוך תשעה משחקים בשנת 2023.
ההפסד הזה הראה עד כמה הנבחרת המעוטרת ביותר בתולדות הכדורגל העולמי נמצאת בשפל. שפל חסר תקדים. הסלסאו לא זכו במונדיאל מאז 2002, אבל במהלך כל השנים, לפחות העליונות על האלביסלסטה החזיקה אותם שפויים. כעת, כשליאו מסי וחבריו ניצחו במרקאנה, וקריאות "אולה, אולה" נשמעו על ידי הקהל האורח בתוספת הזמן, זה כבר היה יותר מדי עבור ארץ הסמבה.
מהמשחק הלילה ייזכרו עוד זמן רב את אלימות השוטרים הברזילאים כלפי הקהל הארגנטינאי, האלות שעפו לכל איבר וגרמו לפציעות קשות, והעובדה כי שחקני ארגנטינה ירדו מכר הדשא עוד לפני שהמשחק החל במחאה על היחס לו זוכים האנשים שבאו ללוות אותם. אבל גם האירועים המביכים וחסרי התקדים האלו, גם במבט דרום אמריקאי, לא באמת יכולים להסתיר את המבוכה הגדולה בו נמצאת ברזיל.
המשחק הלילה היה משחק כדורגל גרוע. הוא נמשך קרוב ל-100 דקות אבל כדורגל שיחקו אולי מחצית מהזמן. היו שם המון פאולים, תיקולים קשים, כרטיסים צהובים וסגירת חשבונות בין השחקנים, אבל עדיין, זה מראה עוד יותר את ההבדל שנהיה ב-4 השנים האחרונות בין הקבוצות מאז נפגשו בחצי גמר קופה אמריקה 2019. ארגנטינה הפכה לנבחרת שיודעת לנצח משחקים וברזיל הפכה ללוזרית, אולי כפי שלא הייתה מעולם.
לברזיל יש לא מעט בעיות, אבל בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר בניהול. זה מתחיל בקברניטי ההתאחדות שלה שמאז הכישלון במונדיאל לפני כשנה, עושים הכל עקום. במדינה כמו בברזיל, תמיד מחפשים בכישלונות ספורטיביים את האשמים, ואת האצבעות צריך להפנות לאלה שמקבלים את ההחלטות. סאגת המאמן פרננדו דיניס, המאמן הזמני, הוא פתח גדול לביקורת.
הוא פתח את הקמפיין טוב עם ניצחון 1:5 על בוליביה, אבל הסלסאו היו חסרי מעוף מאז, במיוחד בהתקפה: הם כבשו רק שלוש פעמים בחמישה משחקים, שניים מהשערים האלה מקרן. דיניז, גם אם הוא מאמן מצוין, דבר שהוכיח עם הזכייה של פלומיננזה בליברטדורס בתחילת החודש, הוא קורבן לכך שבברזיל חולמים כבר שנה על קרלו אנצ'לוטי. דבר נוסף שיכול לנקות את דיניז היא העובדה שברזיל סובלת מפציעות משמעותיות: ניימאר, ויניסיוס ג'וניור, קאסמירו ואדר מיליטאו - ארבעה שחקני מפתח - היו חסרים מול ארגנטינה. יחד עם זאת, ברזיל השתמשה בשנה האחרונה ב-46 שחקנים, 20 מהם בזימוני בכורה. ככה שהעקביות של דיניז היא גם משהו שחייב להתייחס אליו. גם לו יש אשמה במצב.
השחקנים כולם כרגע עומדים מאחורי דיניז למרות התוצאות הקשות. "מגיע לו להיות כאן", אמר מרקיניוס לאחר ההפסד הלילה. "אנחנו מבקשים מאנשים להיות סבלניים לתוצאות כי הוא מאמן מצוין". דיניז ידוע כבעל חזון טקטי. הבעיה היא שהרעיונות שלו דורשים סבלנות וזמן, ואצל הברזילאים אין לא סבלנות ובטח שלא זמן. תוסיפו לזה את העובדה שהשחקנים יודעים שככל הנראה כל הרעיונות של דיניז יוחלפו ברעיונות של אנצ'לוטי שיסיים את דרכו בריאל ככל הנראה בחודש מאי הקרוב ויגיע למערכת ותקבלו בלאגן אחד גדול.
בעיה נוספת של ברזיל היא העובדה כי בניגוד לשנים קודמות אין לה שחקנים שנמצאים בשיא הקריירה שלהם ואלה שכן בכושר טוב, חסרי ניסיון. 15 מתוך שחקני הסגל שזומנו לצמד המשחקים מול קולומביה וארגנטינה הם כאלה שיש להם פחות מ-10 הופעות במדים הלאומיים. פעם כדי ללבוש את המדים הצהובים-כחולים-ירוקים היה צריך לירוק דם. היום הזימונים, גם אם באים בגלל פציעות כאלו ואחרות, לא נראים לגיטימיים. השחקנים שכן אמורים לסחוב את הסלסאו קדימה, לא מציגים יכולת יותר מדי מרשימה בקבוצות שלהם, למשל ראפיניה בברצלונה או רודריגו בריאל מדריד.
בקיץ הקרוב יתקיים הקופה אמריקה בארה"ב. בטורניר הקופה הקודם ברזיל הפסידה 1:0 בגמר לארגנטינה במשחק שנערך במרקאנה עם כמות צופים מוגבלת בעקבות הקורונה. מאז ארגנטינה הפכה למלכה הבלתי מעורערת של היבשת, כשלאחר מכן היא גם זכתה בפיינליסימה וכמובן במונדיאל בקטאר. עד הקיץ, לברזיל תהיה כמות משחקים שניתן יהיה לספור על יד אחת, ככה שהזמן לתקן, לחדש, לנסות לגשר על המצב הקשה, שואף לאפס. דיניז יצטרך לנסות לעשות מהלימון, לימונדה. הבעיה היא שכרגע הלימונים שלו רחוקים מלהיות בשלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו