שבוע אחרי המחווה המרגשת של בורוסיה דורטמונד, שאירחה 14 בני משפחות של תושבי עוטף עזה שנרצחו ונחטפו בשבעה באוקטובר, עשתה זאת אתמול (שבת) גם האלופה הגרמנית, באיירן מינכן. בשעה שבשאר מדינות אירופה אוהדי כדורגל מניפים ביציעים דגלי פלשתין, או שבמקרה הטוב יותר כלל לא מתייחסים לטבח שביצע החמאס בחודש שעבר, גרמניה ממשיכה להיות אור באפלה בימים הקשים שכולנו עוברים.
נשיא באיירן מינכן הרברט היינר היה זה שיזם את המהלך. הוא דאג להזמין למשחק הליגה בשבת מול היידנהיים 10 קרובי משפחה של החטופים, כאורחי כבוד של המועדון.
המשלחת הגיע למינכן והתארחה בתא הכבוד הנשיאותי של האליאנץ ארנה, שם פגשה את הנשיא היינר, המנכ"ל יאן כריסטיאן דרסן וחבר ההנהלה אדמונד שטויבר. הם כמובן גם צפו במשחק שבו באיירן ניצחה 2:4. באיירן הדפיסה שתי חולצות מיוחדות לכבוד האירוע, האחת שעליה מופיעה הכתובת "החזירו אותם הביתה" והשנייה עם השם "נווה" לכבודו של נווה שוהם בן ה-8, תושב קיבוץ בארי ואוהד הפועל באר שבע, אחד מהילדים החטופים שנמצאים בעזה.
שירה הברון, קרובת משפחה של שבעה מהחטופים, ביניהם גם נווה, הייתה אחת מחברות המשלחת שהוזמנה למינכן. היא סיפרה: "אנשי באיירן נתנו לנו קבלת פנים מאוד חמה. הם הכינו חולצה לנווה, הבן של בת דודה שלי, שהוא חולה כדורגל ואוהד הפועל באר שבע, כמו סבא שלו, אבשלום הרן ז"ל, שנרצח בטבח. בבאיירן אמרו לנו: 'בהפעם הבאה שניפגש זה יהיה עם נווה פה במשחק שלנו'. השעון מתקתק. אנחנו לא יודעים אם החטופים חיים או מתים. חייבים להחזיר אותם עכשיו, חשוב שנשאיר את החטופים בתודעה".
מי שהתרגש באופן מיוחד מהמחווה היה שוער באיירן מינכן דניאל פרץ, שנמצא עם נבחרת ישראל בקוסובו. פרץ העלה סטורי בעמוד האינסטגרם שלו, בו שיתף את תמונת אנשי הנהלת באיירן עם המשלחת וכתב: "מחווה מדהימה, גאה להיות חלק מהמועדון הזה".
במחצית המשחק הכרוז של באיירן, סטיבן למאן, אמר ל-60 אלף האוהדים: "באיירן רוצה לשלוח מסר ברור נגד הטרור ולהביע סולידריות מלאה עם החטופים, המשפחות ועם מדינת ישראל". גם האוהדים תרמו את חלקם והניפו שלט שעליו נכתב: "100 שנים לפוטש של היטלר, 85 שנים לליל הבדולח – אזהרה על העבר, אזהרה לעתיד. לעולם לא עוד זה עכשיו".
צריך לזכור שלבאיירן מינכן יש קשר עמוק לקהילה היהודית ורבים בגרמניה מכנים את באיירן "המועדון היהודי". זה קשור כמובן לעבר של באיירן ובעיקר לקורט לנדאואר היהודי, מי שהיה נשיא המועדון כשהקבוצה זכתה באליפות הראשונה שלה ב-1932. לנדאואר, שנולד במינכן, שיחק בבאיירן מינכן בצעירותו כשוער, וב-1913 נבחר לנשיא המועדון. הוא דגל במקצוענות ובהקמת מחלקת נוער, אותה ניהל חברו אוטו אלברט ביר, יהודי אף הוא, שבמהלך השואה נרצח באושוויץ.
חצי שנה אחרי הזכייה באליפות, אדולף היטלר עלה לשלטון בגרמניה ושנה לאחר מכן לנדאואר התפטר מתפקידו, כשהבין שהמועדון יסבול אם הנשיא יהיה יהודי. יום לאחר ליל הבדולח, ב-9 בנובמבר 1938, קורט לנדאואר נשלח למחנה הריכוז דכאו. הוא שרד אבל ארבעה מבני משפחתו נרצחו ע"י הנאצים. לנדאואר חזר למינכן ב-1947 ונבחר שוב כנשיא באיירן מינכן. בתקופה זו הוא פיתח את מתקן האימונים של הקבוצה, זאבנר שטראסה, שמשמש את באיירן עד היום.
במשך הרבה שנים פועלו של לנדאואר כמעט ונשכח, אבל ב-1993 ההיסטוריון הגרמני דיטריך שולצה מרמלינג חשף אותו. "כשכתבתי בספרי את הפרק על אנטישמיות בכדורגל התברר לי שהחל מ-1933 הנאצים פשוט מחקו כל זכר למעורבות של היהודים". בשני העשורים האחרונים בבאיירן מינכן עושים מאמצים לספר את הסיפור של לנדאואר ושל יהודים רבים אחרים שפעלו בקבוצה, גם מאמנים וגם שחקנים. כך למשל במוזיאון של באיירן שנפתח ב-2012 יש תצוגה קבועה לזכרו של לנדאואר ושלוש שנים לאחר מכן הכיכר מול האליאנץ ארנה קיבלה את השם "קורט לנדאואר פלאץ". במקום גם הוקם פסל לזכרו וכך אירוח בני משפחות החטופים ע"י הנהלת באיירן מינכן הוא מהלך נוסף שקשור למחויבות העמוקה של המועדון לעם היהודי ולמדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו