כששחקני טוטנהאם הגיעו ביום ראשון לאצטדיון האמירויות, הם ידעו, כמו כולם, שארסנל היא הפייבוריטית הגדולה בדרבי הצפון לונדוני. לא רק שארסנל היא סגנית האלופה, היא גם הפסידה פעם אחת בלבד ב-30 משחקי הדרבי האחרונים אצלה בבית. וגם זה היה לפני 13 שנה.
לפני שנה הספרס הגיעו לאמירויות מפוחדים. המאמן האיטלקי אנטוניו קונטה הציב מערך הגנתי ורק קיווה לצאת בשלום מהמפגש מול התותחנים. הוא הפסיד 3:1.
אבל השבוע זה היה סיפור אחר. המאמן האוסטרלי אנג' פוסטקוגלו עלה עם המערך ההתקפי הרגיל שלו, 3-3-4, והמסר היה ברור: "אנחנו לא מפחדים", וזה השתלם. טוטנהאם חזרה פעמיים מפיגור וסיימה ב-2:2.
היא עדיין לא נוצחה אחרי 6 מחזורים. אבל מה שחשוב לא פחות: האווירה אצל התרנגולים השתנתה ב-180 מעלות, ופוסטקוגלו הוא מי שמקבל את מירב הקרדיט על השינוי הדרמטי בקבוצה, שנזכיר כי איבדה בקיץ את כוכבה הגדול ביותר, הארי קיין.
אחרי שנים של כדורגל נגטיבי, אצל נונו אספריטו סנטו, ז'וזה מוריניו ואנטוניו קונטה, טוטנהאם חזרה לשחק כדורגל התקפי ומרגש, כמו שהאוהדים שלה אוהבים. אבל זה מעבר לכך, כפי שסיפר המגן מיקי ואן דר ון: "הוא יצר בקבוצה אווירה של משפחה. הוא כמו אבא בשבילנו השחקנים. אנחנו משחקים כמו אחים שנלחמים האחד עבור השני".
הרבה גבות הורמו בצפון לונדון כאשר טוטנהאם בחרה בפוסטקוגלו כמאמן החדש שלה. אז נכון, הוא עשה שתי עונות נהדרות בסלטיק, אבל בכל זאת, זו רק הליגה הסקוטית, והוא בכלל אוסטרלי. ומה הם יודעים שם, באוסטרליה, על כדורגל?
בראיון שנתן לגארי לינקר הוא אמר: "באנגליה 'גילו' אותי רק בשנים האחרונות, למרות שיש לי הצלחות בכדורגל כבר 25 שנה. לא הבנתי את זה. הגעתי לכאן לפני 5 או 6 שנים, והייתי מאמן נבחרת אוסטרליה, ועדיין היו מציגים אותי כאלמוני מוחלט.
"זה היה כמו ללכת לאודישנים בהוליווד ולהידחות פעם אחר פעם. הם פשוט לא ידעו מי אני. זה היה כל כך מדכא. בשלב מסויים כבר איבדתי תקווה לאמן באנגליה, ולא בגלל היכולת שלי, רק בגלל שאנשים הביטו עלי בצורה עקומה".
את הג'וב בסלטיק הוא קיבל לפני שנתיים, רק אחרי שאדי האו ויתר על ההצעה. כוכב העבר והפרשן בהווה אלן ברזיל אמר אז: "הם עושים מאיתנו צחוק? מאיפה הם מביאים את האנשים האלה?". ברזיל התנצל בסיום העונה, אחרי שסלטיק זכתה באליפות. בעונה שעברה אנג' כבר הוליך את סלטיק לדאבל.
בכלל, ההתחלות תמיד היו קשות בחייו של אנגלוס פוסטקוגלו בן ה-58. הוא נולד באתונה וכשהיה בן שנתיים התחוללה ביוון הפיכה צבאית. אביו, דימיטריס, איבד את עבודתו והמשפחה עזבה, תחילה ללוב ומשם לאוסטרליה.
אנג' (השם שאימץ באוסטרליה) היה אז בן 5. המשפחה חיה תחילה במחנה פליטים, והחיים לא היו פשוטים. "כמו כל ילד קטן רק רציתי להיות קרוב לאבא, אבל הוא עבד כל הזמן. הדבר היחיד שנשאר לו מיוון היה אהבתו לכדורגל ולאא"ק אתונה.
"אני נולדתי כמה קילומטרים מהאצטדיון. הקבוצה המקומית שלנו במלבורן הייתה של מהגרים יוונים. הלכנו לשם בימי ראשון ויכולנו לדבר יוונית, ואבא הרגיש נהדר לשעתיים".
פוסטקוגלו הפך לשחקן מפתח בקבוצה, סאות' מלבורן הלאס, והמאמן שהכי השפיע עליו היה ההונגרי האגדי פרנץ פושקאש.
פושקאש הגיע לקבוצה ב-1989 גם כי דיבר יוונית. הוא הוליך את פנאתינייקוס לגמר גביע אירופה ב-1970 (כשהפסידה לאייאקס הגדולה) ואימן את אא"ק אתונה.
"פושקאש לא אהב להתגונן. הגישה שלו הייתה שאם היריב יבקיע ארבעה, אנחנו נבקיע חמישה. הוא תמיד שיחק עם שחקני כנף ודרש מהם לא לחזור מעבר לקו האמצע. אני הייתי מגן ששנא להגן. אחרי שזכינו באליפות חשבתי, למה לא ללכת על זה? למה לא לשחק את הכדורגל שכולם רוצים ופשוט להבקיע שערים?"
זו הפילוסופיה שמדריכה אותו מאז. כמאמן הוא זכה ב-4 אליפויות באוסטרליה, אליפות אחת ביפן וכאמור שתי אליפויות בסקוטלנד. הוא העלה את נבחרת אוסטרליה למונדיאל ב-2014 ושנה לאחר מכן זכה איתה באליפות אסיה.
את דרכו בטוטנהאם פוסטקוגלו פתח בסערה, ובאוגוסט כבר זכה בתואר מנג'ר החודש. בכל המשחקים עד עתה הקבוצה כבשה לפחות שני שערים והוא המאמן ה"רוקי" הרביעי בלבד בהיסטוריה של הפרמייר ליג שעושה זאת.
אבל זו עדיין רק ההתחלה, ואחרי שעבר בהצלחה את המבחן מול ארסנל, הערב יגיע מבחן לא פחות קשה, מול ליברפול. אבל אם טוטנהאם תנחיל לקבוצה המתחדשת של יורגן קלופ הפסד ראשון העונה, אף אחד כבר לא יעז לפקפק ביכולותיו של מי שהחל את חייו במחנה פליטים.
