11.7.21 אצטדיון וומבלי. נבחרת איטליה מנצחת את אנגליה המארחת בגמר יורו 2020, טורניר שהתקיים באיחור של שנה בגלל הקורונה ששלטה בעולם באותם ימים. האיטלקים הופכים לאלופי אירופה ומשכיחים את כישלון ההעפלה למונדיאל 2018 ברוסיה.
באותו ערב גשום בבירה לונדון נדמה היה שהאזוּרי יוצאים לדרך חדשה, מחזירים עטרה ליושנה - ומפה משימת השיקום של הכדורגל בארץ המגף תלך ותהפוך לפשוטה יותר ככל שהשנים יעברו. המאמן רוברטו מנצ'יני הפך לגיבור לאומי, השחקנים נישאו על כפיים, ואחרי סגרים ארוכים ובכי על מאות אלפי אנשים שהלכו לעולמם בגלל המגיפה ההיסטורית החגיגות נמשכו ימים ארוכים, כשבין היתר איטליה רשמה אז שיא של 37 משחקים רצופים ללא הפסד בין אוקטובר 2018 לאוקטובר 2021.
שנתיים וחודשיים לאחר מכן איטליה שוב נמצאת בבור גדול, הפסימיות סביב הנבחרת חוגגת, ואחרי שצפון מקדוניה העיפה אותה בפלייאוף העלייה למונדיאל 2022 בקטאר לפני כשנה, בשבת היא הצליחה לסבך לה גם את סיכויי העלייה ליורו 2024 שיתקיים בגרמניה, במשחק שנתן חותמת לנפילה המקצועית ב־24 החודשים האחרונים. אחרי הכישלון להגיע לקטאר החליט מנצ'יני, יחד עם קברניטי ההתאחדות האיטלקית, להישאר בתפקידו.
אבל מאותו רגע השתנה שוב משהו לרעה באווירה בין האוהדים, השחקנים והמאמן עצמו. איטליה הובסה 3:0 מול ארגנטינה בפיינליסימה בקרב בין אלופת אירופה לאלופת דרום אמריקה, הפסידה לאנגליה במשחק הפתיחה של שלב הבתים של מוקדמות יורו 2024, וגם ניצחון מול מלטה במשחק השני במהלך החלון הבינלאומי במארס לא ממש גרם לשקט.
מנצ'יני, שעבר שנה קשה מאוד לאחר מותם של חבריו הטובים - ג'יאנלוקה ויאלי וסיניסה מיכאלוביץ' - התקשה מנטלית, ובמקום לקבל תמיכה זכה ליחס קר מיו"ר ההתאחדות גבריאלה גראבינה, שהחליט שלא להאריך חוזים של שניים מעוזריו של המאמן. אז למנצ'יני נמאס, הוא קיבל במקביל הצעה לאמן את נבחרת סעודיה בשכר מטורף והתפטר מתפקידו. "גבריאלה ניסה לבצע שינויים בצוות שלי במשך שנה, במקום שאעשה זאת בעצמי. אמרתי לו במשך חודשים שאני זקוק לתמיכה ולשקט תעשייתי, אבל הוא לא נענה, לכן התפטרתי", תקף לאחר עזיבתו בחודש שעבר.
אין מספיק כישרון
ובלי קשר למה שקרה מאחורי הקלעים, איטליה סובלת מבעיות מקצועיות ומירידה כללית ברמה שקשה להתעלם ממנה. אמנם בעונה שעברה ראינו שתי קבוצות איטלקיות מגיעות לחצי גמר ליגת האלופות (אינטר, מילאן), אבל את מרבית הסגלים שלהן מפארים שחקנים שאינם איטלקים. לא רק שהסריה־אה הוצפה בזרים, אפילו באקדמיות, השחקנים האיטלקים לא מקבלים את הדקות שהם צריכים כדי להתפתח.
מההרכב שפתח בגמר היורו נגד אנגליה אפשר היה לראות בשבת מול צפון מקדוניה רק ארבעה שחקנים – ג'ינאלואיג'י דונארומה, ניקולו בארלה, ג'ובאני די לורנצו וצ'ירו אימובילה. נדבכים חשובים בזכייה כמו ג'ורג'ו קייליני, לאונרדו בונוצ'י, ז'ורז'יניו, לורנצו אינסינייה, פדריקו קייזה ואחרים פרשו מהנבחרת או ירדו מאוד ברמתם. והדור שאחריהם, זה שאמור לתת גיבוי הולם, פשוט לא מספיק טוב. דוגמה טובה לכך אפשר לראות בניקולו זאניולו, שיועד להיות כוכב־על, אבל פציעות וקבלת החלטות גרועה פגעה בהתפתחות שלו. באיטליה כיום לא צומחים כישרונות רבים מדי, מה שגרם למנצ'יני לחפש מתאזרחים בשנתיים האחרונות ולעובדה שהוא זימן לא פחות מ־57 שחקנים שונים בתקופתו כמאמן.
בתוך כל הבלאגן הזה מי שקיבל את תפקיד המאמן במקומו של מנצ'יני הוא לוצ'יאנו ספאלטי שזכה בעונה שעברה באליפות היסטורית עם נאפולי. הוא מנוסה, ראה לא מעט בכדורגל, אבל המצב הנוכחי בנבחרת מצריך הרבה יותר מאנרגיה חדשה, וזה מה שמדאיג את איטליה כולה. במשחק בשבת מול צפון מקדוניה האזורי החזיקו בכדור ב־63% מהזמן, אך סיימו עם 0.69 שערים צפויים בלבד. החוסר בשחקנים יצירתיים בולט לעין. אימובילה, שקיבל את סרט הקפטן, לא קרוב לשיאו. וההתקפה האיטלקית רחוקה מלתת הצגות. עם המצב הנתון, כשאין הרבה זמן לתקן ועם לחץ אטומי, איטליה תארח הערב את נבחרת אוקראינה העקשנית. רק ניצחון יתקבל בברכה, כשרק המחשבה על פלייאוף עלייה נוסף מליגת האומות גורם לקולוסיאום לרעוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו