ה-20 באוגוסט 2023 יכנס להיסטוריה של הכדורגל הספרדי כיום שבו נבחרת הנשים זכתה בגביע העולם הראשון בתולדותיה עם ניצחון 0:1 בגמר על אנגליה. שער של אולגה קרמונה בדקה ה-29 הכריע גמר קצבי ורווי מצבים, שבמהלכו החמיצה ג׳ני הרמוסו פנדל לזכות ספרד. גמר שסגר טורניר נפלא באוסטרליה וניו זילנד, ששבר פעם נוספת שיאי צפייה, עניין וסיקור תקשורתי.
וכמו ב-2010, אז אנדרס אינייסטה הקדיש את שער הניצחון לדני חארקה עם כיתוב על חולצתו, גם קרמונה ניצלה את המעמד בצורה דומה. היא חשפה חולצה ועליה הכיתוב ״merchi״ לזכר אמא של חברתה הטובה שהלכה לעולמה באופן מפתיע. ״הייתה לנו הרגשה שאנחנו הולכות לעשות זה״ סיכמה כובשת השער ההיסטורי, ״ואנחנו מאושרות שעשינו את זה״. ג׳ני הרמוסו הוסיפה: ״הרבה מאוד זמן דמיינו את הרגע הזה ואין לי שום דרך להסביר לכם איך זה מרגיש עכשיו״.
עבור ספרד, מדובר בשיאו של תהליך פיתוח כדורגל הנשים במדינה. בזכות שחקניות אמיצות וחזקות, שידעו לעמוד על שלהן ולהבהיר שלשחק כדורגל זאת זכות שהן לא תוותרנה עליה – ספרד הפכה אמש לנבחרת הנשים היחידה אי פעם שזכתה בכל אליפויות העולם בכל הגילאים – עד גיל 17, עד גיל 20 ובוגרות. הן הוכיחו שיש תרומה להשקעה ושיש כישרון ששווה להשקיע בו.
על אף שזה נראה ומרגיש כמו הישג צפוי ושגרתי, הודות להצלחות של נבחרת הגברים הספרדית, של נבחרות הנשים הצעירות של ספרד ושל הקבוצות הספרדיות בנשים ובגברים – את הזכייה של נבחרת הנשים הבוגרת אפשר להגדיר ״כנגד כל הסיכויים״ או ״כנגד רוב הסיכויים״. לראייה: עד אליפות העולם הנוכחית נבחרת הנשים של ספרד מעולם לא ניצחה משחק נוקאאוט בטורניר גדול. לא במונדיאל ולא ביורו.
אמנם עד לא מזמן כדורגל הנשים לא היה מפותח כפי שהוא היום, אבל ביורו הקודם הספרדיות הגיעו כפייבוריטיות ועם שחקנית השנה בעולם ב-2022 ו-2021 אלכסיה
אבל היא נפצעה שלושה ימים לפני פתיחת הטורניר והעסק קרס. ספרד הודחה על ידי אנגליה ברבע הגמר וכל הבעיות צפו מעל פני השטח.
חוסר היכולת להתמודד בצורה מספקת מול הנבחרות החזקות בעולם הוביל את השחקניות הספרדיות להביע ביקורת בנוגע לניהול נבחרת הנשים. הנציגות של ברצלונה, הקבוצה המצליחה בספרד, הפנימו שהפער בין הקבוצה לבין הנבחרת גדול מידי מבחינת מתקנים, גישה, יחס ורצינות – והן החליטו לעשות מעשה.
15 שחקניות, שש מתוכן מבארסה, שלחו מכתב להתאחדות והודיעו שהן עוזבות עד שהמצב לא ישתפר ועד שהמאמן חורחה וילדה יעזוב את תפקידו. וילדה נשאר, כמה מהשחקניות חזרו מהחלטתן לפרוש, אבל מאז ועד אתמול הנבחרת הזאת התמודדה עם חילוקי דעות בין השחקניות לבין המאמן, בין השחקניות לבין עצמן ובינן לבין ההתאחדות.
למרות הכל, כולם החליטו לשים את הדברים בצד לקראת המונדיאל הזה. ההפסד 0:4 ליפן במשחק האחרון של שלב הבתים איים לרסק את העסק פעם נוספת, אבל הוא דווקא חיבר. למרות שלמראית עין ומצלמות לכל אורך הדרך היה קיים נתק בין השחקניות לבין המאמן וילדה, האיכות בסגל הספרדית התגברה על הכל.
בהנהגת אייטנה בונמאטי שזכתה בכדור הזהב של הטורניר ועם תרומה אדירה של אולגה קרמונה, אלבה רדונדו, הרמוסו וסלמה פראלואלו בת ה-19 שנבחרה לשחקנית הצעירה המצטיינת, ספרד התקדמה צעד אחר צעד, הופכת את הבלתי יאמן לסביר למדי. ״אני גאה בצורה יוצאת דופן״ אמר בסיום המאמן וילדה; ״גאה בשחקניות שהאמינו בעצמן וגרמו לזה לקרות״.
זה היה מונדיאל שצמצם פערים והרחיב את גבולות כדורגל הנשים. לראשונה אי פעם נבחרת ארה״ב לא הגיעה לארבע האחרונות, כשבמקביל קיבלנו אלופה חדשה, פיינליסטית חדשה, את אוסטרליה לראשונה בחצי הגמר, את קולומביה לראשונה ברבע, שלוש נבחרות אפריקאיות בשלבי הנוקאאוט ותחושה אמיתית שהכל אפשרי.
היו דרמות, מתח, שערים אדירים וסיפורים בלי סוף, כל מה שאפשר לבקש מאליפות עולם בכדורגל. היה מצוין, אבל הדבר הכי טוב שנשאר מהטורניר הזה הוא הידיעה הברורה שהטורניר הבא יהיה מצוין הרבה יותר.
