בתנועה מתמדת: מנצ'סטר סיטי לא רוצה לתת לטרבל להוריד אותה

אחד הסיפורים הכי מפורסמים בנוגע לדווייט יורק הוא זה שמגולל את אירועי קיץ 1999. החלוץ מטרינידד וטובגו, מגיבורי הטרבל של מנצ'סטר יונייטד באותה שנה, חזר למתחם האימונים אחרי שבועות של חגיגות ומסיבות עם דרישה מאוד מוזרה. יורק נכנס לחדרו של אלכס פרגוסון, ולא רק שביקש לקחת שנת חופש מכדורגל - הוא גם תהה אם אפשר לקבל על זה תשלום מלא. "מה עוד נשאר אחרי שזוכים בטרבל?", הסביר באחד הראיונות שבהם חזר לאותו אירוע, ״הייתי באופוריה, אני זוכר ששאלתי את עצמי מה עוד אפשר להשיג אחרי שנה כזאת".

הבקשה של יורק לא התקבלה. מובן שלא. הוא חזר להתאמן, וכבש 20 שערים בעונה שלאחר מכן, שהסתיימה גם היא עם אליפות, אבל אפשר להבין מדוע הרגיש כפי שהרגיש. זכייה בטרבל היא הגשמת כל החלומות של כדורגלן בתוך עונה אחת. סימון וי על כל מה שיש למשחק להציע. רק שמונה קבוצות אירופיות הצליחו במשימה הזאת לאורך ההיסטוריה (ברצלונה ובאיירן מינכן עשו זאת פעמיים כל אחת) ובשנות ה־2000 המשימה הושגה רק שש פעמים. מדובר בעונות מושלמות, ולכן היסטוריות, כאלה שקשה עד בלתי אפשרי לשחזר. כפי שהסביר יורק, לא פשוט לחזור לשגרה אחרי עונה שכזאת, וכעת זאת המשימה הגדולה של פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי.

ההיסטוריה מוכיחה שאין נוסחה להתמודדות עם האופוריה של אחרי טרבל. יש מאמנים שאפשרו לשחקנים שלהם לפרוק ולחגוג את ההצלחה הכבירה, ויש כאלה שמיהרו לחזור לאימונים, כדי להשאיר את כולם מפוקסים למטרה. יש ששמרו על הסגל, יש שעשו שינויים. יש ויש. גווארדיולה הוא היחיד שעשה את זה פעמיים, כך שיש לו כבר ניסיון ופרספקטיבה. ב־2008/09 הוא הוביל את ברצלונה לזכייה בשלושת התארים, ומעניין להיזכר היום במה שעשה אז.

אם כן, הדבר הבולט ביותר שקרה בברצלונה מייד אחרי הזכייה בטרבל הוא ריענון הסגל. בקיץ שאחרי כן עזבו את הקבוצה סילביניו, אלכסנדר חלב, מרטין קאסרס, איידור גודיונסן, ומלך שעריה בליגה סמואל אטו. הקמרוני היה חלק מעסקה שהביאה את זלאטן איברהימוביץ', הרכש היקר בתולדות המועדון, כאשר גם מקסוול ודמיטרי צ'יגרינסקי הגיעו. אף שזלאטן לא השתלב כפי שציפו ממנו, את העונה שלאחר מכן סיימה ברצלונה שוב כאלופה, וכשהיא מקדימה את ריאל מדריד בשלוש נקודות. יחד עם זאת, היא הודחה מהגביע בשמינית הגמר והפסידה לאינטר ואטו בחצי גמר ליגת האלופות.

שלום לגונדואן ומאחרז

עניין הרעב והתשוקה הוא כנראה הנושא הרגיש ביותר אחרי עונת טרבל. רוי קין וגארי נוויל סיפרו במרוצת השנים עד כמה היה קשה למנף את הטרבל של יונייטד ב־1999, וגם גוואדיולה אמר בגלוי "הרגשתי שצריך שינוי" אחרי זה של 2009 בברצלונה. פפ תמיד טען שהוא רוצה בקבוצה שלו אך ורק שחקנים שרואים את ההתלהבות בעיניים שלהם, וכמו שלא היתה לו בעיה לשנות את ברצלונה שאחרי הטרבל - כך הוא גם עשה במנצ'סטר סיטי בשנים האחרונות, שכללו אליפויות ותארים רבים. בלי שום דרמה מיוחדת עזבו את הקבוצה כוכבים כמו וינסנט קומפני, דויד סילבה, קון אגווארו, יא יא טורה ואחרים, ותמיד המאמן הספרדי הצליח למצוא להם תחליף ראוי.

והנה - גם העונה אותו הדבר. אילקאי גונדואן וריאד מאחרז, שניים שהיו משמעותיים בהישגי אשתקד - במיוחד הקשר הגרמני - עזבו את הקבוצה. לפי דיווחים, יש סיכוי לא רע שברנרדו סילבה יעזוב גם הוא. במקביל, מתאו קובאצ'יץ' ויושקו גברדיול, שנרכש בסופ"ש האחרון תמורת 90 מיליון יורו, הם המצטרפים. גווארדיולה, בדיוק כמו אחרי הטרבל עם ברצלונה, לא מתרגש מהשינויים האלה. להפך. הוא מודע לצורך בהם, לחשיבות שלהם, ולכך שתמיד צריך להיות בתנועה ולחשוב קדימה. הערב מנצ'סטר סיטי פותחת עונה מול ארסנל במגן הקהילה, ויהיה מעניין לראות מה מצב הרעב של הקבוצה שבלעה הכל אשתקד.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות