רודרי. הקשר הספרדי היה זה ששילם את מחיר את "ההתחכמות" של פפ גווארדיולה בגמר ליגת האלופות 2021. סיטי שיחקה מול צ׳לסי, פפ פגש את תומאס טוכל, וכחלק מקרב המוחות הזה רודרי נשאר על הספסל במשך 90 דקות בהן סיטי שיחקה עם אילקאי גונדואן כקשר אחורי בודד בהרכב נטול חלוצים.
תזכורת: זה לא עבד. קאי האברץ הכריע את ההתמודדות לטובת צ'לסי ואי השיתוף של רודרי נותר סמל ההפסד של גווארדיולה באותו המשחק.
הפעם, אפס התחכמויות (כמעט, בכל זאת פפ). רודרי פתח במרכז המגרש מול קבוצה של טוכל ובדקה ה-27 כבש את הראשון בפעולה אישית אדירה ומלוטשת. זה היה הראשון של סיטי והראשון שלו בליגת האלופות אי פעם.
אם ב-2021 הכותרת של הכישלון של סיטי ופפ הייתה "בגלל שרודרי לא שיחק", יכול להיות שאם וכאשר האלופה האנגלית תזכה השנה בגביע זה יהיה ״בזכות שרודרי כן שיחק".
ג׳ון סטונס. כדי להיבחר לאיש המשחק בערב שבו ארלינג הולאנד וברנרדו סילבה כובשים ומבשלים, ג׳ק גריליש שוב מתעלה ואדרסון שומר על שער נקי, צריך לעשות משהו גדול ומיוחד.
זה בדיוק מה שג׳ון סטונס עשה ולמעשה עושה כבר כמה שבועות. הבלם האנגלי הוא כבר כמה זמן הג׳וקר בחבילת הקלפים של פפ, השחקן הזה שנשלף כדי להפוך כוח בהגנה ליתרון בהתקפה.
פעם היו עושים את זה ז׳ואאו קאנסלו וגם אכלסנדר זינצ׳נקו, אבל הם לא פה. סטונס נבחר למשימה, והמשימה הזאת דורשת ממנו להיות בלם וקשר בו זמנית. כשסיטי מתגוננת הוא בלם בצד ימין, כשהיא תוקפת הוא עושה משחק כחלק מהקישור ההתקפי.
לא קל לשנות עבור כדורגלן נקודת מבט, אבל סטונס עושה את זה מצוין. הוא כמעט ולא מאבד כדורים, מאפשר לקבוצה שלו להסתדר ומעניק חופש ושטחים לשחקנים המוכשרים יותר. אמש הוא אפילו הוסיף בישול ונבחר בצדק לאיש המשחק.
ארלינג האלאנד. מנצ׳סטר סיטי רכשה את הנורבגי כדי לקבל ממנו כמויות של שערים, והוא הגיע אליה כדי לקבל ממנה כמויות של הישגים. אחד ההישגים האלה הוא לנצח את באיירן מינכן.
כשחקן דורטמונד זה לא קרה לו – שבעה הפסדים רשם – והנה בהזדמנות הראשונה שלו מול הבווארים במדי התכלת הוא רשם ניצחון 0:3 שהיה שותף מלא לו. בישול גאוני ושער טיפוסי היו תוספת מכובדת לעונה אישית מפלצתית של החלוץ.
45 שערים בכל המסגרות יש לו, והדבר הכי מרשים הוא שבטוח לכולם שיהיו עוד לא מעט.
אדרסון. מנצ׳סטר סיטי הגיעה רחוק בליגת האלופות בשנים האחרונות בזכות ההתקפה שלה, אבל היא לא זכתה בגביע בגלל ההגנה שלה. או משחק ההגנה שלה. ממונאקו חטפה 6, מליברפול 6, מטוטנהאם 4, מליון 3 במשחק אחד בלבד (בגלל הקורונה) ומריאל מדריד ספגה שישה בשנה שעברה. בינתיים בשלב הנוקאאוט הנוכחי היא ספגה 1, הרבה בזכות השוער שלה.
באיירן מינכן. כשיוליאן נגלסמאן פוטר והובא במקומו תומאס טוכל, האלופה הבווארית הייתה על המסלול הישיר לזכייה בשלושה תארים.
שבוע וחצי אחר כך היא ללא גביע, עם רגל וחצי מחוץ לליגת האלופות וכשמה שנותר לה הוא כנראה רק מאבק אליפות, תואר שבו זכתה בעשר השנים האחרונות. יכול להיות שלטווח הארוך זאת הייתה ההחלטה הנכונה, אבל נדמה שהיא לא כזאת לטווח הקצר.
סימונה אינזאגי. הרבה ביקורות חטף העונה מאמנה של אינטר, חלקן מוצדקות, אבל הוא ראוי לקבל גם הרבה מחמאות. כי בזמן שבליגה אינטר קרסה לתוך עצמה וכבר רשמה שבעה הפסדים, במשחקי גביע/נוקאאוט היא קיר בטון שקשה להפיל.
בסופר קאפ האיטלקי סיפקה הצגה מול מילאן, בגביע האיטלקי היא עדיין בתמונה לקראת גומלין חצי גמר מול יובנטוס ובליגת האלופות הפילה את פורטו וכעת עשתה בית ספר טקטי למוליכת הליגה בפורטוגל.
זה לא הכי יפה לעין, אבל זה מאוד יעיל. הגנה חזקה, מעט החזקה, הרבה מתפרצות, קורטוב של מזל ואינטר של אינזאגי קרובה מאוד לחצי הגמר על חשבון בנפיקה.
בנפיקה. מי שהייתה פנטזיית כדורגל עד לשבוע שעבר הפכה למציאות עכורה דווקא בשני משחקים שנדמה היה שקיבלה בהזמנה. פורטו בליגה על אליפות ורבע גמר אלופות מול אינטר – שני משחקי ענק ושניהם מול הקהל הביתי.
איצטדיון האור היה מוכן, אבל חושך. דווקא בשני המשחקים האלה הקבוצה של רוג׳ר שמידט לא הזכירה דבר מהדברים שהביאו אותה לנקודה הזאת. הקישור היה אנמי ולא יצירתי, הברקות אישיות נעלמו, כדורים לא נכנסו, ההגנה נפרצה וההפסדים הגיעו.
שניים כאלה ברציפות, דבר שלא קרה לבנפיקה בדיוק שנה, מעמידים את המשך העונה האירופית בסכנה. באליפות פורטוגל בנפיקה כנראה תזכה, השאלה שנותרה היא האם הקבוצה המבריקה הזאת באמת מסוגלת לעשות דברים גדולים מזה? תשובות בגומלין.
אלסנדרו באסטוני. קשה לציין העונה הזאת לטובה שחקן של אינטר, בוודאי בליגה, לכן הבחירה מצטמצמת לביצועים של שחקניה בליגת האלופות ובמפעלי הגביע. ושם, הבלם האיטלקי מתבלט.
מול בנפיקה רשם באסטוני בישול שלישי העונה בליגת האלופות – כדור מדוד ומדויק שנחת על הראש של אחד השחקנים הנמוכים במגרש, ניקולו בארלה. באסטוני סיפר כי מסר לבארלה מהפחד שהוא יצעק עליו, ואם זה מה שמניע אותו לשחק ככה – הרי זה מבורך.
רומולו לוקאקו. בששת המשחקים האחרונים שלו בכל המסגרות יש לחלוץ הבלגי שישה שערים, אדום, בישול, ואין ספור החמצות ענק. הוא משוואה שאין בה הרבה היגיון, אבל כזאת שנותנת כרגע תוצאות חיוביות. עדיף בהרבה מהתוצאה שיצאה במונדיאל, מינוס אחד גדול.
אנדרה אוננה. עצר את בנפיקה אחרי שעצר את פורטו. מייצר את התחושה שהוא יכול לזכות באליפות פורטוגל לבד, גם אם בכלל השוער של אינטר.
