מי ינקה את האורווה?

החדשות מפיפ"א נערמות בקצב מפחיד, והדבר האחרון שצריך להבין מכך הוא ש"הלך סוף סוף ספ בלאטר המושחת, ואפשר לנשום לרווחה". והשאלה שצריך לשאול היא כזו: עם כל כך הרבה שחיתויות מסביב, עד כמה באמת אנחנו יכולים להאמין שהשחיתות לא הגיעה גם לתחומי המגרש ותוצאות המשחקים במונדיאלים? ושאלה נוספת ולא פחות חשובה: מי יירש את בלאטר?

סוכנויות ההימורים מעמידות כרגע שני פייבוריטים - נשיא אופ"א מישל פלאטיני והנסיך הירדני עלי בין חוסיין, שהתמודד מול בלאטר בסיבוב האחרון ונוצח. אבל לסוכנויות ההימורים של יוני יש מעט משמעות לבחירות שיהיו בעוד לפחות חצי שנה.

נכון להיום, הסברה היא שפלאטיני לא ירוץ. הבעיה של הצרפתי היא שהוא אירופאי ממדינה עם עיתונות חופשית ולא ירצה שעיתונאים יחפרו בשחיתות עתידית סביבו. לא שצריך ממש לחפש, הרי ידוע שהבעלים של פאריס סן ז'רמן משלמים את משכורתו של בנו, ובאורח פלא הקבוצה חמקה מבעיות הפייר פליי הפיננסי.

דבר אחד צריך לומר לזכות עלי בין חוסיין. מועמדים אחרים שמגיחים עכשיו הם מי שהיו חלק או ידעו מהשיטה, ועכשיו מנסים לרשת את המנהיג שהודח בבושת פנים. הנסיך עלי העמיד את עצמו לבחירה מול בלאטר למרות נקמנות אכזרית שנקט השלטון הבלאטרי מול אופוזיציונרים קודמים. הבעיה העיקרית שלו היא שספק אם יש מספיק ראשי התאחדויות בעולם שבאמת מעוניינים בסילוק השחיתות. רובם רוצים בלא יותר מהפסקת חקירות השחיתות ובשקט תעשייתי. ובהערת אגב: חבל שישראל פיספסה הזדמנות לתמוך בשכן שאביו חתם על הסכם שלום עם ישראל. אם הוא ייבחר, יש סיכוי גבוה שיוכל לפתור את הבעיות בין התאחדויות הכדורגל של ישראל ושל הפלשתינים מאחורי הקלעים.

הסיכויים של עלי תלויים בשני גורמים: הראשון הוא שככל שייחשפו יותר שחיתויות, כך סיכוייו יעלו. השני הוא שהרפורמות הנדרשות בהתאחדות הכדורגל העולמית יובאו להצבעה גלויה. אז, הבושה של כמה עשרות מצביעים תיאלץ אותם להצביע עבור המועמד ההגון יותר.

המועמד שצמרת פיפ"א היתה רוצה הוא דומניקינו סקאלה. כמו הנשיא היוצא הוא שוויצרי, אבל ככל הנראה אינו נגוע באופן אישי בשחיתות. סקאלה מונה לתפקיד האחראי לביצוע הרפורמות מתוך תקווה שכמו בתנועה האולימפית לפני כעשור וחצי, הארגון יבצע רפורמה פנימית בלי לפגוע אנושות באנשיו. סקאלה מייצג את הגישה של פיפ"א שגורסת: "אנחנו הקורבן של השחיתות".

סיכוייו של סקאלה תלויים בכך שלא תיחשף עוד שחיתות. למשל, שלא נגלה עד ההצבעה על "הינדוס" תוצאות משחקים. השוויצרי החדש אומר עד עכשיו את הדברים הנכונים: למשל, שקטאר ורוסיה אולי עוד יאבדו את המונדיאלים שלהן.

בפיפ"א יש באופן כללי טינה כלפי נציגי המדינות מאירופה, כנראה בגלל חוסר יכולתם לשלוט בעיתונות החופשית בארצם. אבל מועמד אירופאי שכנראה זוכה לסימפתיה מסוימת הוא ראש ההתאחדות הספרדית אנחל מאריה ויאר. אולי כי הוא פועל בשיטות שמוכרות להם. הוא פנה לפיפ"א לא בעניין חלוקת כספי זכויות השידור, אלא בגלל ניסיון של הממשלה להבין לאן נעלמו 8 מיליון יורו מסובסידיות לקידום הכדורגל, כדי לייצר לחץ על המערכת הפוליטית באיום של הרחקה.

נעלם גדול נוסף הוא השייח' הכוויתי אחמד אל־סבאח, שעוין מאוד את ישראל. הוא שולט בגוש הקולות האסיאתי, עם השפעה גדולה על ההתאחדות האפריקנית. ללא רפורמות מרחיקות לכת, ההשפעה שלו על ההצבעה תמשיך להיות גדולה. והשאלה היא אם ירוץ בעצמו או יהיה ממליך מלכים למועמד שיביא שינוי מועט, למשל הקמרוני איסה האייטו. מועמד כמותו או מטעמו יסמל שינוי מזערי. אז אל תמהרו להמר נגדו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות