המונדיאל המרתק עולה לגבהים חדשים והערב (שישי) נתחיל בחגיגת רבעי הגמר עם שני משחקים שבשקט יכלו להיות מחשקי הגמר.
מסקנת-על מהטורניר עד כה היא שבנובמבר, השחקנים כולם בכושר גבוה ולא עייפים מעונה מפרכת. לכן אנחנו רואים יכולות גבוהות יותר מאשר במשחקי מונדיאל ביוני-יולי.
רגע לפני חזרת המונדיאל מהפגרה הקצרצרה, הנה 10 דברים שלמדתי מהטורניר עד כה:
1. אין ערובה לשמות ולפייבוריטיות, המונדיאל זה לא יורו. דנמרק, בלגיה, שוויץ, וגרמניה עפו בבושת פנים.
2. לנבחרת ללא חלוץ מטרה 9 קלאסי אין זכות קיום. ספרד הגאה שילמה את המחיר. גם בלגיה ללא לוקאקו שלא היה במיטבו וגם דנמרק ללא חלוץ מטרה משמעותי שילמו במזומן. ז'ירו מצרפת בגילו המתקדם הוא דוגמא למספר 9 קלאסי. גם גונזאלו ראמוס הצעיר מפורטוגל מוכיח זאת.
3. אין מקום להתמקד בהחזקת כדור. המנצחת היא לא בהכרח זו שמחזיקה יותר בכדור.
4. ה"טיקי טאקה" המפורסם מת. לא רלוונטי. הלאה.
5. הכדוגל שייך לצעירים. תנו להם את הבמה. סאקה, בילינגהאם, ראמוס הפורטוגלי וגקאפו ההולנדי.
6. המאמן הוא המאסטרו שחייב להראות מנהיגות ויצירתיות. לברזיל, פורטוגל, הולנד, אנגליה ויפן יש כאלה מאמנים.
7. שלישיה אחורית גמישה, אתלטית וטכנית מאפשרת משחק יותר התקפי.
8. השיטה שכדאי לאמץ היא 3:4:1:2.
9. מאמנים שיודעים לשלב בין צעירים לוותיקים הביאו תוצאות עד כה.
10. משחק הגנה טוב וגמיש מנצח משחקים. נאמץ את העידוד מה-NBA שם צועקים "דיפנס" ולא "מלחמה".
והימורי הרבעים שלי מראים שנקבל חצאי גמר לפנתאון:
ברזיל, הולנד, פורטוגל ואנגליה.
