"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פינת ההפתעות: סיכום הסיבוב הראשון של גביע העולם בקטאר
הפן המנטלי, הקושי להתכונן ליריבה שאתה לא מכיר ורוח הקרב של נבחרות האנדרדוג • ערב הסעודית ויפן גנבו את ההצגה במחזור הראשון של שלב הבתים בגביע העולם, וזה לא קרה רק בגלל החולשה של ארגנטינה וגרמניה • וגם: ההוכחה שהשופטים לא חייבים ללכת עם ה־VAR
שחקני ערב הסעודית חוגגים כשברקע מסי בהלם | צילום: רויטרס

פינת ההפתעות: סיכום הסיבוב הראשון של גביע העולם בקטאר

הפן המנטלי, הקושי להתכונן ליריבה שאתה לא מכיר ורוח הקרב של נבחרות האנדרדוג • ערב הסעודית ויפן גנבו את ההצגה במחזור הראשון של שלב הבתים בגביע העולם, וזה לא קרה רק בגלל החולשה של ארגנטינה וגרמניה • וגם: ההוכחה שהשופטים לא חייבים ללכת עם ה־VAR

גיא לוי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

רק האהבה תנצח. אחרי ההפסדים של גרמניה ליפן ושל ארגנטינה לערב הסעודית, היה נדמה שסדרי עולם השתנו. אם נבחן את ההפתעות במונדיאל עד עכשיו, מדובר בראש ובראשונה בצמצום פערי האיכות. כמו כן, ברור שגם לנבחרת איכותית יכול להיות יום רע שיוביל להפסד. המשחק הראשון במונדיאל טומן בחובו חוסר ודאות אצל כל המאמנים, שלא יכולים לדעת מה תציג הנבחרת שמנגד, מבחינת הרכב השחקנים והמערך הטקטי.

זה מה שקרה להאנסי פליק הגרמני, כשהמאמן היפני האג'ימה מוריאסו שינה את המערך במהלך המשחק ועבר לשחק עם שישה שחקנים בעלי אוריינטציה התקפית. לפליק לא היתה תשובה לכך - והנבחרת הגרמנית קרסה. גם להרווה רנאר, מאמנה של ערב הסעודית, היתה השפעה מכרעת על הניצחון מול ארגנטינה, ואפשר היה לראות באופן ברור איך הכישרון המקצועי שקיים בנבחרת הסעודית התחבר לכדי יכולת קבוצתית מצוינת דרך הרעיונות המקצועיים והאישיות הכריזמטית שלו.

מבחינה מנטלית, המשחק הראשון בטורניר קשה יותר לנבחרות הפייבוריטיות, שחוששות מהפסד שירחיק אותן מהעפלה לשלב הבא - בעוד ליריבות, מנגד, יש רק מה להרוויח. לשחקנים של יפן וערב הסעודית יש מן המשותף, בכך שהיתה אצלם אמונה חד־משמעית בהצלחה ושתי הנבחרות חזרו מפיגור לניצחון סנסציוני. חלק נכבד מהצלחתו של שחקן תלוי ביכולתו לבטל מחשבות סרק במשחק ולהיות ברגע הנתון במלוא אונו, מרוכז במטרה ובעשייה.

שחקני יפן חוגגים מול גרמניה. הפוקוס צריך להיות גם עליהם, צילום: אי.פי.אי

היפנים הצליחו להפוך משחק שבו לגרמניה היה יתרון משמעותי לניצחון סוחף, תוך התמודדות עם רגעים לא נעימים שבהם כמעט ספגו את השער השני והשלישי. הם לא נכנעו, ולא נתנו ליכולתם הבינונית במחצית הראשונה להסיט את מחשבתם מהצורך לביצועים טובים יותר בחצי השני. הם המשיכו להאמין בעצמם, התגברו והתחזקו ככל שהמשחק נמשך ועד לשער הניצחון המהמם ולשריקת הסיום. בנבחרות שמפתיעות, השלם גדול מסך חלקיו בזכות חיבור קבוצתי מיוחד. לחיבור הזה אפשר לקרוא "הבנה והערכה הדדית", ואפשר גם לקרוא לזה "אהבה".

לא טוב לאפריקה, מספיק טוב לקטאר? נושא השיפוט במונדיאל עלה בימים האחרונים לנוכח תוספות הזמן במשחקים. מתברר שכדורגל לא משחקים 90 דקות, אלא 100 ויותר. אני בהחלט מבין את ההיגיון שאומר שיש לצמצם את בזבוזי הזמן המכוונים, אבל זה לא נכון לבוא מראש עם אג'נדה של תוספות זמן ארוכות. ברור שאם יש פציעה שדורשת טיפול מיוחד, או מקרה שבו משחק מופסק לכמה דקות בגלל סיבות כאלה ואחרות, ראוי שתהיה תוספת זמן מיוחדת - אבל אין צורך לחרוג מהמקובל.

אוהדים סעודים בטירוף ביום שלישי האחרון, צילום: רויטרס

עוד נושא שיפוטי שעלה לדיון הוא טעויות השיפוט של השופט הזמבי ג'ני סיקאזווה, ששפט במשחק בין בלגיה לקנדה, שבו השדים האדומים ניצחו 0:1. קשה להבין איך סיקאזווה נבחר לשפוט במונדיאל, נוכח העובדה שמדובר בשופט ששרק לסיום בדקה ה־85 במסגרת משחק באליפות אפריקה לנבחרות. יש לציין ולהבהיר שאיני מטיל ספק ביושרו של סיקאזווה, אלא שבפעם הראשונה במונדיאל היתה להחלטות שיפוט משמעות ישירה על התוצאה, והנבחרת הקנדית קופחה בכך שלא קיבלה עוד שני פנדלים שהגיעו לה.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

מנגד, אציין לטובה את השופט המקסיקני סזאר ארתורו ראמוס, ששפט את המשחק בין דנמרק לתוניסיה. זו הפעם הראשונה שאני רואה במשחק ברמות הגבוהות שופט שנקרא ל־VAR ונשאר בדעתו המקורית, בניגוד לעמדת שופטי ה־VAR. אם ראמוס היה מסכים באופן אוטומטי עם שופטי ה־VAR וקובע בעיטת 11 מטר לטובת דנמרק בדקה ה־93 - ייתכן שהמשחק היה מוכרע בגלל טעות שיפוט אומללה. ההחלטה הסופית בכל נושא שיפוטי חייבת להישאר של שופט המשחק הראשי. הטכנולוגיה אמורה לעזור לו בהחלטותיו, אבל לא להחליף אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...