"תשכחו מאיטליה ההגנתית"

זה לקח שמונה שנים, אבל ביום שני איטליה הורידה מהגב שלה את הקוף הכבד ששמו ספרד. באותו ערב בווינה, רבע גמר יורו 2008, אלופת העולם המכהנת הפסידה 4:2 לנבחרת של לואיס אראגונס, שהמשיכה לתואר הראשון שלה בסידרה מופלאה שכללה גם את מונדיאל 2010 ואת יורו 2012.

נהוג לחשוב, ובצדק, שאותו יום מסמל את הצעד הראשון בהפיכתה של ספרד לנבחרת הדומיננטית של העשור האחרון, אבל לאיטלקים היום הזה ישב כמו עצם בגרון. לאחריו הגיעו ההפסדים לספרדים בגמר יורו 2012 ובגביע הקונפדרציות שנה לאחר מכן, ולכן הניצחון 0:2 בשמינית הגמר שלשום נכנס לתיקיית הניצחונות הגדולים והמשמעותיים של הסקוואדרה אזורה. "נכון שזה רק שמינית הגמר, אבל סוף־סוף ניצחנו אותם", חגג בסיום ג'יאנלואיג'י בופון. "פחדנו שהם יהפכו למנחוס שלנו", הוסיף ג'יורג'יו קייליני. אפשר להאמין לשניים האלה, שהיו שם בכל המפגשים המוזכרים לעיל.

הדרך לניצחון לא פחות חשובה מהתוצאה, אם לא יותר. כזכור, האיטלקים הגיעו ליורו עם תדמית של נבחרת נטולת כישרון, שמסתמכת על החלק האחורי של יובנטוס ומקווה לטוב. אנטוניו קונטה, בקרוב מאמנה של צ'לסי, דאג להבהיר מיומו הראשון של הטורניר שנבחרתו היא הרבה יותר מ"קטנאצ'ו", ומול ספרד היה אפשר לראות את הגיוון האיטלקי לאורך כל 90 הדקות. איטליה שיחקה כדורגל מרהיב, ניטרלה את היתרונות הספרדיים בצורה מושלמת, תקפה במהירות ובתיאום והגיעה לאינספור מצבים סביב השער של דויד דה חאה.

הסטטיסטיקה מראה את העבודה שעשו האיטלקים בצורה יפה: הם רצו 117 ק"מ, עשרה יותר מהספרדים, וגרמו לנבחרת של ויסנטה דל בוסקה לא לדייק בכ־100 מסירות - מספרים שספרד לא מכירה בעשור האחרון. "הוכחנו לכולם שאנחנו משחקים כדורגל. תשכחו מאיטליה ההגנתית, אין דבר כזה", סיכם קונטה.

ברבע הגמר איטליה תהיה בצד השני של המנחוס, כשתפגוש את גרמניה שלה לא הפסידה מעולם בטורניר גדול (שמונה מפגשים ביורו או במונדיאל). "זה יהיה מבחן קשה מאוד", אמר המאמן האיטלקי, שיחסר את טיאגו מוטה ומקווה שדניאלה דה רוסי ואנטוניו קאנדרבה יהיו כשירים למשחק.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות