לטאטא חול במדבר: אין מה לדאוג, קטאר בשליטה מלאה

מארגני המונדיאל מדברים כבר חודשים ארוכים על "אירוע שטרם נראה כמותו". זה משפט קבוע שנשמע לפני כל אירוע גדול, אבל הפעם ישקיעו הקטארים מאמץ מיוחד כדי לממש אותו - בניסיון לטאטא את הביקורת על השחיתות שליוותה את ההחלטה להעניק להם את אירוח המשחקים, ובעיקר את מותם (לפי פרסומים שונים) של כ־6,500 פועלים זרים במהלך בניית האצטדיונים שיארחו את המונדיאל.

זה אכן צפוי להיות מונדיאל שטרם נראה כמותו, אבל לא בטוח שבהיבטים שאליהם התכוונו המארחים. ראשית, כי זה יהיה, לראשונה, מונדיאל שישוחק בחורף. אמנם בקטאר הטמפרטורות יהיו עדיין בסביבות ה־20+, אבל שום דבר שם לא ידמה מבחינת תנאי האקלים לטורנירים גדולים שהכרנו בעבר.

שנית, האוהדים יהיו מרוכזים כולם באותה העיר. קטאר קטנה מאוד, והכל יקרה בדוחא. אמנם שלושה מהאצטדיונים נמצאים מחוץ לעיר, אבל גם ההגעה אליהם תהיה בעיקר מדוחא ואליה - מרחק נסיעה קצר יחסית. זה אומר שבמקום הרבה ערים שיארחו הפנינג ססגוני, תהיה עיר אחת בלבד שתנסה למלא משימה שספק אם היא מתאימה למידותיה.

חלק מהכיף שמאפיין אירועים כאלה הוא אווירת השחרור. מסיבות הרחוב ההמוניות של האוהדים, הספונטניות, האלכוהול והשמחה הבלתי נגמרת לפני המשחקים, ואז החלוקה לאלה שממשיכים לחגוג ולאלה שלא יודעים איפה לקבור את הצער. זה מתעצם כאשר הנבחרת המארחת מועמדת לרוץ קדימה, ואז המקומיים מובילים את החגיגה.

לקטאר אין סיכוי להיות משהו מכל אלה. הנבחרת שלה חלשה, וספק אם תפתיע. האוכלוסייה המקומית קטנה, ומורכבת ברובה מזרים (בעיקר מדרום־מזרח אסיה) ולא מאזרחי קטאר. זה אומר שכמעט כל הקטארים יעודדו נבחרות אחרות - מן הסתם בעיקר את ארגנטינה וברזיל, וגם נבחרות אירופיות שונות. ואם כל זה לא מספיק, אז גם הרחובות ייראו אחרת: ללא אלכוהול, עם מסיבות מהונדסות ובעיקר נשלטות בידי מדינה שאוחזת במה שקורה בה ביד חזקה ובחוקים נוקשים.

יש לזה גם צדדים חיוביים: המונדיאל בקטאר צפוי להיות הבטוח ביותר בהיסטוריה. כל מי שכבר מחזיק בכרטיס/אישור כניסה למדינה במהלך המונדיאל מבין איזה תהליך של איסוף נתונים, בקרה ושליטה מנהלים הקטארים. הם יודעים הכל על כל מי שיגיע לשם - הכי רחוק מהספונטניות של טיסות בצ'רטר לאיזו מדינה אירופית, שכירת רכב ומעבר למדינה אחרת כדי לראות משחק ולחזור הביתה.

כל מי שייכנס לקטאר יהיה מבוקר ומנוטר 24/7. כדי לעלות על המטוס לדוחא הנוסע נדרש להציג אישורים שהתקבלו מראש באתר ייעודי (Hayya), ועם הנחיתה במדינה הוא נדרש להתקין בטלפון אפליקציה מקומית (EHTERAZ). זאת אפליקציה שהוקמה בימי הקורונה כדי לאפשר או למנוע כניסה למקומות למי שחוסן או לא חוסן, אבל בפועל מהווה כלי מעקב קבוע על מיקומו של כל מי שהתקין אותה.

אם שמים רגע בצד את עניין המעקב (אין כמעט מדינה בעולם, כולל המערבי, שלא נקטה שיטות דומות במהלך הקורונה), מדובר בכלי נוסף של השלטון הקטארי לשלוט במה שקורה אצלם בבית. זה המשך ישיר לנוקשות המקומית, נטולת הפשרות ועיגולי הפינות, שקשה שלא להרגיש בה מהרגע הראשון. זה ניכר בכמות השוטרים ברחובות, בכמות מצלמות התנועה בכבישים העירוניים והבין־עירוניים, ובציות המוחלט, נטול הספקות, של המקומיים והזרים לכללים ולחוקים.

הסכנה האמיתית: ארגוני טרור קיצוניים

כשביקרתי בקטאר לפני חצי שנה, כהכנה למונדיאל, הופתעתי לגלות עד כמה היא רחוקה מהזוהר ומהפתיחות של שכנותיה - האמירויות ובחריין. הנוקשות הדתית מכתיבה בקטאר הכל; ואי אפשר לקנות אלכוהול בחנויות או בסופרמרקטים אלא רק בברים של מלונות, ובמחיר מופקע.

המארגנים אמנם התחייבו לפתוח מתחמי אוהדים בסמוך לאצטדיונים, אבל זה יאפשר לאוהדים חוויה חלקית בלבד ונשלטת מאוד, ולמקומיים - שליטה מלאה בנעשה אצלם בבית.

מבחינת תיירי הכדורגל הישראלים זאת דווקא בשורה לא רעה. לקטאר אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל (אלא רק יחסי קרבה ביטחוניים שמתנהלים מתחת לרדאר), וכמי שנשלטת בידי האחים המוסלמים היא תומכת בגלוי בחמאס בעזה. גם קרבתה לאיראן - הגיאוגרפית והמעשית, פועל יוצא של אינטרסים שונים, משדות גז משותפים ועד לחשש המשותף מסעודיה - הופכת אותה, לכאורה, ליעד שבטוח ונעים פחות עבורנו הישראלים.

אלא שבמקרה הזה אין סיבה לדאגה. אף מדינה - בוודאי לא איראן, שגם כך נתונה תחת סנקציות בינלאומיות ועומדת בעין הביקורת סביב סיועה לרוסיה במלחמה באוקראינה - לא תסתכן בפיגוע או במהלך אחר שיאפיל על המשחקים.

אם קיימת סכנה, היא מגיעה לכאורה מצידם של ארגוני הטרור הקיצוניים. קטאר, שמודעת לכך, דאגה בשנים האחרונות להתקרב לרובם, ואף הפכה למתווכת המובילה בעולם לשחרורם של בני ערובה שנחטפו במקומות שונים בידי ארגוני טרור (בעיקר במזרח התיכון ובאפריקה, כולל כמה מקרים שבהם היא מימנה בעצמה את תשלום הכופר לחוטפים, שלרוב נמנו עם ארגוני האסלאם הקיצוני).

הקטארים לא יאפשרו שום מקרה של אלימות מקומית. אין אצלם קריצות עין: מי שנתפס במעשה אלימות מוכנס מיידית למעצר ומובא כבר למחרת בפני שופט. העונשים יכולים לנוע מקנס גדול שילווה במאסר ועד לגירוש מיידי.

אפילו עבירות תנועה נשפטות מהר, ומלוות בקנס של אלפי דולרים על חריגה מינימלית מהמהירות. מומלץ, לכן, למי שמגיע לקטאר שלא לשכור רכב, אלא להסתייע בתחבורה הציבורית המעולה (והחינמית) שהוקמה לטובת המשחקים בעלות של מיליארדי דולרים.

טכנולוגיה ישראלית מתחת לרדאר

בפעולות להעצמת הביטחון מעורבות גם כמה חברות ישראליות. משרד הביטחון אוסר על מכירת טכנולוגיות התקפיות לקטאר, אבל מאפשר מכירת טכנולוגיות הגנתיות, שמשמשות כמה מארגוני הביטחון המקומיים ואת מארגני המשחקים. גם פיפ"א נעזרת בטכנולוגיות ישראליות (בעיקר בתחום המחשבים), וישראלים גם עסקו במאמצים לסייע לקטאר בעולמות התדמית הבינלאומית על רקע הביקורת הקשה שמוטחת בהם.

כל אלה נעשו, מטבע הדברים, מתחת לרדאר. עיניים סקרניות במיוחד יוכלו להבחין במהלך המשחקים בישראלים שיהיו במדינה שלא למטרות כדורגל, אלא לטובת עסקים - בתקווה שהמונדיאל יפתח את הדלת לביזנס בהיקף רחב יותר בין המדינות.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ספק אם זה יקרה: קטאר (שבעבר ניהלה יחסים דיפלומטיים גלויים עם ישראל) תמשיך לשבת על הגדר, אבל תעמוד במילתה לאפשר לתיירים מכל העולם - ובכלל זה לישראלים - חוויה מהנה ובטוחה, אבל גם שונה, מכל מה שהכירו בעבר.